הפיכת הפרה של תנאי שימוש לעבירה פלילית מעוררת סכנה של הפיכת כל אתר לשטח-שיפוט פלילי משלו וכל מנהל אתר למחוקק - כך קבע בית משפט פדראלי בארצות-הברית (United States District Court for the District of Columbia) בהחליטו שמי שפועל בניגוד לתנאי שימוש איננו מבצע עבירה של חדירה אסורה לחומר מחשב.

פסק הדין עוסק בעניינם של שני חוקרים שביקשו לבדוק הטיות של גזע וגיל בהמלצות של אתרים לחיפוש עבודה, ולצורך כך לפתוח חשבונות פיקטיביים באותם אתרים. החוקרים עתרו לבית המשפט בבקשה לקבוע שהפרת תנאי השימוש האוסרים על חשבונות כאלה אינה מהווה עבירה פלילית של גישה למחשב ללא הרשאה או הרחבת התחום של גישה שהושגה מלכתחילה כדין (שתי אלה הן עבירות לפי ה-Computer Fraud and Abuse Act, המקבילות לחדירה אסורה לחומר מחשב לפי חוק המחשבים שלנו).

את הקביעה שהפרת תנאי שימוש אינה עבירה פלילית מנמק בית המשפט בשלושה נימוקים -

• הראשון, תנאי שימוש אינם הודעה מספקת לצרכי חבות פלילית. לעתים קרובות התנאים ארוכים, דחוסים וכפופים לשינויים. בעוד שחלק מהאתרים מחייבים משתמש לאשר את הסכמתו בהקלקה, אחרים מסתפקים בלינק לתנאים. בעיות משמעותיות עלולות להתעורר אם אחריות פלילית תהיה תלויה במסמכים פרטיים שהם ארוכים, מעורפלים, כפופים לשינוי ורק לעתים נדירות קוראים אותן, קובע בית המשפט.
• השני, דאגה מתעוררת בלב בית המשפט לנוכח האפשרות שבעלים פרטיים של אתרי אינטרנט יקבעו את גבולות המשפט הפלילי באמצעות תנאי שימוש. ובמילים המקוריות הכה-מוצלחות: Criminalizing terms of-service violations risks turning each website into its own criminal jurisdiction and each webmaster into his own legislature.
• השלישי, על בתי המשפט לאמץ פרשנות מצמצת ללשון החוק כשהיא אינה ברורה דיה מתוכה או מההיסטוריה החקיקתית. גם שיקולים חקתיים תומכים בזה מפני שאם ימצא בית המשפט שתנאי השימוש מציבים מחסום פלילי בפני החוקרים, כי אז יהיה עליו להכריע גם בשאלה אם חופש הביטוי המוקנה להם על פי החוקה האמריקאית מונע העמדתם לדין פלילי.

מאותם שיקולים קבע בית המשפט שהחוקרים גם אינם חורגים מהרשאת גישה שניתנה להם במקור.

והשורה התחתונה? משתמש להיחשב כמי שעובר עבירה פלילית רק אם הוא עוקף דרישה לאמת את זכותו או "שער זיהוי" - זו לשון בית המשפט - כדוגמת סיסמה הדורשת מהמשתמש להראות שיש לו זכויות גישה למידע. במקרה זה התנאים הללו לא מתקיימים בחוקרים, ולפיכך הם אינם מבצעים עבירה פלילית {Christian W. Sandvig, et al v. William P. Barr,in his official capacity as Attorney General of the United States (Civil Action No. 16-1368 (JDB))} 

law.co.il מעיר שבעוד הפסיקה מעוררת שמחה מובנת בקרב חוקרי אינטרנט, הגישה הישראלית שונה מזו, לאחר שבפסה"ד עזרא, בית המשפט העליון קבע שאין להגביל את החדירה האסורה רק לפעולה העוקפת הגנות טכנולוגיות ("בית ללא מנעול אינו הפקר – וכך הדין גם במחשב"). כל כניסה למחשב ללא הרשאת בעליו או בלא סמכות חוקית תחשב כחדירה "שלא כדין".