בית משפט פדרלי לערעורים בחוף המערבי בארה"ב פסק כי יו-טיוב והחברה-האם שלה גוגל רשאיות לפעול כעורכות תוכן ולהחליט על הגבלת גישה של משתמשים לתכנים שעוסקים בנושאים פוליטיים וחברתיים. הגבלת גישה כזו – שעליה הלינה עמותת מדיה חינוכית שטענה להפרה של התיקון הראשון לחוקת ארה"ב – מותרת.
העמותה שתבעה את יו-טיוב וגוגל עוסקת בעריכה והפצה של סרטונים חברתיים-פוליטיים על נושאים שלדעתה אינם זוכים לסיקור מספק בקרב תלמידי תיכון ומכללות בארה"ב. סרטוניה מופצים ביו-טיוב באופן קבוע ורחב היקף.
במסגרת מדיניות ניהול התוכן של יו-טיוב, צינזרה ענקית הוידאו המקוון סרטונים אחדים שהעלתה העמותה. הסרטונים תויגו כ"לא זמינים במצב צפייה מוגבלת" ולא הוצגו למשתמשים שהפעילו את יו-טיוב במצב של "צפיה מוגבלת לתכנים ראויים". העמותה טענה כי הגבלת הצפייה שהנהיגה יו-טיוב פגעה בזכות העמותה לחופש הביטוי בהתאם לתיקון הראשון לחוקה האמריקאית. היא גם האשימה את יו-טיוב וגוגל בעוולות מסחריות בכך שהציגו מצג שווא לגבי מדיניות ניהול התוכן שלהן, חופש הביטוי שהן מאפשרות למשתמשים שלהן והסרטונים שהוגבלו.
בית המשפט הפדרלי לערעורים אימץ את פסיקת הערכאה הנמוכה וקבע שלמרות האופי והפעילות של יו-טיוב כפלטפורמה רחבה המאפשרת שיח ציבורי, היא עודנה בגדר "פורום פרטי" לפי ההלכה הפסוקה האמריקאית על חופש הביטוי. משכך, היא לא נתונה לביקורת שיפוטית לפי התיקון הראשון. הקביעה נסמכה על פסק דין של בית המשפט העליון מהשנה שעברה בו הוחלט כי אירוח שיח בנושאים ציבוריים כשלעצמו לא הופך גורמים פרטיים לשחקנים ממלכתיים הכפופים לכללי התיקון הראשון לחוקה על חופש ביטוי. לבסוף קבע בית המשפט כי הצהרות בנושא מדיניות ניהול התוכן של יוטיוב אינן בגדר "פרסום או קידום מסחרי" הכפוף לחוק עוולות מסחריות.