בית המשפט הפדרלי לערעורים בשיקגו הצטרף השבוע לפסיקתו של בית משפט פדרלי לערעורים בדרום ארה"ב וקבע אף הוא כי החוק הפדרלי על הגנת צרכני טלפון (Federal Telephone Consumer Protection Act), האוסר על שימוש במערכת אוטומטית להעברת מסרים (בשיחה או בהודעה) ללא הסכמה מראש של הנמען, חל רק כאשר המערכת בוחרת באופן אקראי את מספרי הטלפון אליהם יועבר המסר' ללא מעורבות אדם. האיסור שבחוק לא חל כאשר המערכת האוטומטית מתקשרת למספרי טלפון השמורים ברשימה שהוכנה מראש.

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה יצוגית שהגיש מנוי של AT&T נגד החברה, בטענה כי היא שיגרה אליו הודעות SMS להשתתפות בסקר, ללא קבלת אישורו בכתב ומראש בהתאם להוראות החוק הפדרלי על הגנת צרכני טלפון המחייב אישור מראש לכל הודעת SMS באשר היא. החברה התגוננה בטענה כי לשון החוק לא אוסרת על שיגור הודעות SMS לנמענים הרשומים במאגר החברה אלא רק לנמענים שמספרם נבחר באקראי.

בית המשפט לערעורים אימץ את עמדת החברה וקבע כי הפרשנות שהציע התובע אינה מתקבלת על הדעת משום שהיא היתה מפלילה כל משתמש סמארטפון  השולח הודעת SMS לנמען כלשהו שרשום בספר הטלפונים שלו בלא קבלת הסכמת הנמען מראש.

כפי ש-law.co.il העיר לאחרונה, גם החלטה זו היא בעלת משמעות רבה משום שהיא עשויה לאפשר לחברות להעביר מסרים שיווקיים בלא צורך בהסכמה מראש של הנמען. גם פסיקה טריה זו מנוגדת להחלטה של בית המשפט לערעורים בחוף המערבי, התומכת בפרשנות רחבה של האיסור על משלוח הודעות SMS ללא הסכמה מראש. מנגד, הפסיקה הטריה מצטרפת להחלטות של שני בתי משפט לערעורים אחרים - באטלנטה ובפילדפליה - ואלה מתגבשות לכדי מאסה קריטית הדוגלת בפרשנות המצמצמת של האיסור. ריבוי התנגשויות הערכאות עשוי להביא את בית המשפט העליון הפדרלי להכריע בנושא.