שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, הורה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמשרד רוה"מ להסיר תכנים מעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה המהווים תעמולת בחירות. ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה לצו מניעה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. התנועה טענה כי בדף הפייסבוק שמפעיל משרד רוה"מ פורסמו דברי תעמולה שנשא רוה"מ, בניגוד לאיסור על שימוש בנכסי ציבור בקשר עם תעמולת בחירות. התוכן המדובר הוא דברים שנשא רוה"מ בפתח ישיבת הממשלה, שעניינם בסיכום העשור האחרון. 

השופט הנדל ציין כי דף הפייסבוק המופעל מטעם משרד רוה"מ הוא בגדר "נכס ציבור", וכי אין לעשות שימוש בנכס כזה לשם תעמולת בחירות (סעיף 2א לחוק). לאיסור זה מספר תכליות מרכזיות: מניעת ניצול מעמדם של נבחרי הציבור או עובדיו לרעה, תוך שימוש בכספי הציבור למטרות פרטיות; יצירת שוויון הזדמנויות בין המועמדים השונים בבחירות; והבטחת חופש הבחירה וטוהר הבחירות.

חילוקי הדעות בין הצדדים נסובו סביב המונח "תעמולה". השופט הנדל ציין כי הנסיון מלמד כי לא פעם הפרסום הוא דו ממדי. לעיתים יש בו ממד חדשותי לצד ממד תעמולתי. מה גובר? הפסיקה נעזרה ב"מבחן הדומיננטיות". מבחן זה בודק האם ההיבט הדומיננטי של הפרסום, מנקודת מבטו של הבוחר הסביר, הוא ההיבט התעמולתי או היבט אחר, כגון היבט חדשותי או אינפורמטיבי. 

במקרה הנוכחי נפסק כי תוכן הפרסום עוסק בתיאור של מועמד לבחירות את הישגיו בעבר. לפי הפסיקה, מבחן הדומיננטיות בהקשר זה מתבטא בשאלה האם מדובר במסירת נתונים קונקרטיים או בהתפארות גרידא. בחינת הפרסום מלמדת כי ההיבט הדומיננטי של הדברים הוא תעמולתי. הדגש אינו על נתונים כאלה ואחרים, אלא על התפארות גרידא בהישגים, באופן שאינו אינפורמטיבי, ובטח שלא "חדשותי". נתון מרכזי נוסף, והוא מועד הפרסום: כחודשיים לפני יום הבחירות.

נפסק כי בנסיבות העניין השילוב בין תוכן הפרסום והעיתוי מכריעים את הכף ומובילים למסקנה שמדובר בתעמולת בחירות ולכן יש להסיר מיידית את הפרסום [תב"כ 6/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל (ע"ר) נ' ראש הממשלה, חה"כ בנימין נתניהו ואח'].