מדיניותו הגורפת של בנק איגוד, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה. כך פסק לפני ימים אחדים בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעה שהגישה חברת "כריית" הביטקוין ישראמיינרס בע"מ, כנגד סניף הרצליה של בנק איגוד. במוקד ההליך עמדה השאלה האם סירובו של הבנק לתת שירותים לישראמיינרס, וזאת בהינתן שמקור התקבולים בחשבונה הוא בהמרתם לש"ח של מטבעות ביטקוין (שהחברה "כרתה") - מהווה סירוב סביר לפי סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.
ישראמיינרס היא חברה ישראלית העוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים. היא מפעילה חוות שרתים לשם שימוש בכוח העיבוד שהיא מייצרת לתחום הקריפטוגרפיה. לישראמיינרס חשבון בנק יחיד המנוהל בבנק איגוד. החברה המירה מטבעות דיגיטליים שכרתה לשקלים באמצעות חברת Bit2C ואת השקלים שהתקבלו העבירה לחשבונה בבנק. הבנק הודיע לישראמיינרס על כוונתו לסגור את חשבונה בשל עיסוקיה בתחום המטבעות הדיגיטליים ולפיכך הוגשה התביעה.
בפסק-דין מקיף סקרה השופטת לימור ביבי מונחי יסוד בתחום המטבעות הדיגיטליים ואת היתרונות והסיכונים הכרוכים בשימוש בהם. הדיון התמקד בכך שקיימת בעיה בהכנסת כספים למערכת הפיננסית המסורתית, שכן בנקים רגילים אינם מאפשרים החזקת מטבעות דיגיטליים באמצעותם. בנוסף, אין הם מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לאחר המרתם למטבע "פיאט", מפאת טיעונים הנוגעים לרמות סיכון והלבנת הון.
בית המשפט ציין כי אין כיום חקיקה מוסכמת בינלאומית בתחום, כי רגולטורים שונים בעולם מתחבטים בעניין מטבעות אלה וכי התמונה הכללית היא כי טיפין טיפין חלה הכרה בקיומם. גם החקיקה בישראל אינה שונה ואין חקיקה השוללת שימוש במטבעות אלה [שאלה דומה נידונה גם בעניין ביטס אוף גולד - ה"פ 1992-06-15].
השופטת ביבי דנה במסלולים השונים לבחינת סבירות סירובו של הבנק. לעניין ההסתמכות על מסמך המדיניות של הבנק קבע בית המשפט כי לא ניתן לראות במדיניות הבנק בעניין לקוחות העוסקים במטבעות דיגיטליים כ"מאושרת" על-ידי המפקח על הבנקים ולפיכך הבנק אינו יכול להסתמך על סעיף 2(ד) לחוק כמבסס את טענתו כי סירובו היה סביר.
בנוסף, קבע בית המשפט כי מדיניותו הגורפת של הבנק, האוסרת לחלוטין פתיחת חשבון ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים, אינה סבירה. המדיניות הגורפת באשר לפעילות במטבעות דיגיטליים, שאינה מאבחנת בין סוגי פעילויות שונים, היקפי פעילות שונים וסוגי לקוחות שונים, אינה סבירה. כל פעילות במטבעות דיגיטליים שונה מרעותה ובהתאמה כל אחת מחייבת התייחסות שונה של הבנק.
בנוגע למקרה הנוכחי קבעה השופטת כי יש לקבל את טענת הבנק ולפיה בהינתן ש"נתיב הכסף" יש בו כדי להקים סיכונים, באשר במכירה בזירת מסחר לגורם עלום אשר לא הוכח דבר היכרות עימו אמנם קיים סיכון הלבנת הון. לפיכך, סירובו של הבנק למתן שירות הנוגע לקבלת הכספים שהופקדו בחשבון הוא סירוב סביר. יחד עם זאת נקבע כי עצם פעילותה של ישראמיינרס אין בו כדי להקים סיכוני הלבנת הון או טירור ולכן החלטת הבנק לסגירת החשבון, להבדיל מהסירוב לקבל את הכספים שמקורם בפעילות, אינה סבירה ולכן היא בטלה. ת"א 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה (ניתן ביום 17.3.2019).