נוהל הודעה והסרה הוא נוהל יסוד בעולם זכויות היוצרים ברשת: בעל זכויות שמצא כי יצירתו הופרה על ידי צד שלישי, יודיע לספק השירות ששרתיו מארחים את ההפרה, וזה יסיר את היצירה. הנוהל הזה הונהג ב-DMCA האמריקאי ב-1998, ובדירקטיבה האירופאית על מסחר אלקטרוני. במרוצת השנים זכה המנגנון לביקורת נוקבת לאחר שהתברר שנעשה בו שימוש מאסיבי, בכלים אוטומטיים, על ידי מי שמבקשים לנכס לעצמם זכויות גם ביצירות שכבר אינן מוגנות (כמו מוסיקה של באך).
לא כך בקנדה.
בקנדה ייסדו מנגנון אחר שאמור היה למנוע מבעלי זכויות יוצרים שימוש לרעה - מנגנון הידועה כ-Notice & Notice. לפיו, בעל זכויות שמצא שזכויותיו הופרו יודיע לספק שירותי האינטרנט את הדברים וזה מצידו ימסור הודעה למי שנטען שהפר את הזכויות. המנגנון עוגן בחוק ב- 2012 אלא שמיד החלו חברות המספקות שירותי איתור הפרות לכלול בהודעותיהם דרישות להסדרה כספית ואיומי תביעה. אוטוטו הקנדים ישימו סוף גם זה.
הצעת חוק של ממשלת קנדה מבקשת לקבוע כי אסור להודעות הפרה לכלול הצעות לפשרות, דרישות לתשלום או למסירת מידע אישי, הפניה - לרבות באמצעות קישור - לכל אחד מאלה, או מידע אסור מסוג אחר שייקבע בתקנות. ספק אינטרנט שימצא תוכן אסור מסוג זה בהודעה, לא יעביר אותה ליעדה. מקור: פרופ' מייקל גייסט.