פרקליטות המדינה, באמצעות מחלקת הסייבר, הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א כתב אישום נגד ל. שרעבי (32). כתב האישום, הכולל שלושה אישומים, מייחס לשרעבי עבירות של סחיטה באיומים המביאה לידי מעשה, סחיטה באיומים, וכן מספר עבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת. כתב האישום מפרט מסכת ארוכה ושיטתית של חדירה לחומר מחשב והעתקת מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש של מיליוני אנשים.

בכתב האישום נטען כי שרעבי, עובד לשעבר של חברת Active Trail, המספקת שירותי דיוור ישיר ללקוחות רבים, נהג לחדור למערכות המחשב של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. נטען כי בדרך זו, העתיק הנאשם והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע.

כתב האישום מתאר בנוסף את מסכת הסחיטה המקוונת שביצע לכאורה הנאשם. נטען כי שרעבי שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דוא"ל לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל, ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי "ביטקוין", הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet), וכן יעביר לעיתונאים, מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

לפי האישום, בשלב מסויים פנו המתלוננים למשטרה. השוטרים נכנסו בנעלי הנסחטים מבנק יהב, וניהלו משא ומתן מול הנאשם. כתוצאה מכך, עלה בידי המשטרה לסכל את מימוש הסחיטה, למעט 2,000 שקלים ששולמו במטבע הווירטואלי ביטקוין, כדרישת הנאשם. בכתב האישום נאמר עוד כי שרעבי השתמש במאגרי המידע ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר הנאשם בהזדמנויות שונות לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על מנת לשווק להם את שירותיו.

במקביל לכתב האישום, ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בנוסף, הוגשה בקשה לאסור את פרסום פרטי המידע האישי שבמאגרי המידע שנטל הנאשם מחברת אקטיב טרייל ואשר בו השתמש על מנת לסחוט את החברה ואת הבנק. מקור: משרד המשפטים (עו"ד נועם שרביט - דובר פרקליטות המדינה).