בית משפט פדרלי לערעורים בחוף המערבי בארה"ב (9th Circuit) אישר צו מניעה זמני נגד שירות הסטרימינג VidAngel שלטענת אולפני הסרטים הגדולים בהוליווד מפר את זכויות היוצרים שלהם בסרטים ואת הוראות חוק זכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי האוסרות על עקיפת אמצעי הגנה דיגיטליים על יצירות.
שירות הסטרימינג, שכעת יאלץ לכל הפחות לצמצם משמעותית את פעילותו במתכונתה הנוכחית, פעל באמצעות מודל עסקי ותפעולי ייחודי שנועד להתמודד עם טענות אפשריות להפרת זכויות יוצרים. השירות נהג לרכוש מספר עותקי DVD מורשים לכל סרט ולהמירו לפורמט דיגיטלי המאפשר שידור בהזרמה ברשת. את הגרסה המומרת העלה השירות לשרתיו ושם הפעיל אלגוריתם לחלוקת הסרט לקטעים ולזיהוי קטעים בעלי תוכן בוטה, פוגעני, מיני וכיו"ב.
משתמש רשום שביקש לצפות בסרט מרפרטואר הסרטים של השירות נדרש לשלם 20 דולר עבור "רכישת" אחד מהתקליטורים של הסרט שברשות השירות. עם הרכישה, המשתמש קיבל "בעלות" על התקליטור שרכש אך החזקה על אותו תקליטור נותרה בידי השירות שהמשיך להחזיק בו "עבור המשתמש". לאחר מכן הסרט היה מוזרם למשתמש על גבי הרשת, תוך סינון תכנים לפי בקשת המשתמש. בתום הצפיה בסרט, משתמשים היו רשאים למכור את הבעלות בתקליטור חזרה לשירות בתמורה לזיכוי של 19 דולר מתוך ה-20 ששילמו במקור. לרוב המוחלט של משתמשי השירות, צפיה בסרט עלתה אפוא דולר אחד והבעלות בתקליטורים היתה נותרת בידי השירות. סקר שנערך הראה שבפועל, מחצית מהמנויים משתמשים בשירות כדי לצפות בסרטים בגרסתם המקורית, ללא סינון תכנים כלשהו שהשירות מציע. בשיא פעילותו, היו לשירות כמאה אלף משתמשים פעילים בחודש.
כאמור, בית משפט פדרלי לערעורים אישר את צו המניעה הזמני האוסר על השירות לפעול במתכונת זו, לאחר שמצא כי סיכויי האולפנים להצליח בטענותיהם להפרת זכויות יוצרים גבוהים וכי הנזק שנגרם לאולפנים והאינטרס הציבורי מצדיקים צו מניעה. שירות הסטרימינג טען, בין היתר, כי החוק הפדרלי לסרטי משפחה (Family Movie Act) מתיר את פעילות השירות, מאחר שהחוק מעניק פטור מאחריות על הפרת זכויות יוצרים המתרחשת בסינון תוכן פוגעני מסרטים. בית המשפט קבע כי החוק פוטר מאחריות רק במידה וסינון התכנים נעשה על עותק מקורי ומורשה של הסרט, ואילו VidAngel שכפלה עותקים דיגיטליים אסורים של התקליטורים כדי לאפשר את שירות ההזרמה. בית המשפט גם דחה את טענת השירות כי די בכך שבראשית התהליך נעשה שימוש בתקליטור מורשה, וקבע כי הפרשנות שהשירות מציע לחוק, אם היתה מתקבלת, היתה יוצרת פירצה בחוק שהדעת אינה סובלת - מאחר וכל עותק פיראטי נולד במקור ההתחלתי שלו מעותק מורשה כלשהו.