מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 52), התשע"ז–2017. ההצעה נועדה להרחיב את דרכי הביטול של עסקאות צרכניות, היכן שמוקנית לצרכן זכות ביטול לפי החוק. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת יואל חסון, דוד ביטן ואיתן כבל והיא עברה ברוב של 22 תומכים וללא מתנגדים.

החוק קובע כי אם לצרכן יש זכות לבטל עסקה, הוא יוכל לעשות זאת בכל אחת מהדרכים הבאות, בהתאם לבחירתו: בעל פה – בטלפון או במקום העסק, אלא אם כן נקבע בחוק לגבי אותה עסקה כי הביטול יהיה בכתב בלבד; בכתב – בדואר רשום, בדואר אלקטרוני, בפקס או באינטרנט, אם ניתן להתקשר בעסקה באינטרנט. שר הכלכלה הוסמך לקבוע בתקנות דרכים נוספות לביטול עסקה. בהודעת הביטול הצרכן יפרט את שמו ומספר תעודת הזהות שלו, ואם הביטול נעשה בעל פה – פרט מזהה נוסף שהוסכם עליו בעת ההתקשרות.

העוסק מחויב לגלות לצרכן את דרכי הביטול השונות העומדות לבחירתו ואת הפרטים הנוגעים לדרך הביטול – מספר הטלפון, כתובת האינטרנט, כתובת בית העסק וכדומה. מידע זה יימסר לצרכן בכתב בתחילת הדרך של העסקה, למשל בחוזה, וכן במהלך חיי העסקה – בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום. כמו כן, אם יש לעוסק אתר אינטרנט, עליו לגלות את המידע האמור גם באתר.

מאחר שיש עסקאות מסוימות שדרכי הביטול האמורות אינן מתאימות לגביהן, קובע החוק כי שר הכלכלה, באישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לקבוע בתקנות סוגי עסקאות או סוגי עוסקים שההוראות הכלליות האמורות, כולן או חלקן, לא יחולו לגביהן. כדי להבטיח אכיפה יעילה של הוראות החוק, הוא קובע גם סנקציות שיוטלו על עוסקים שיפרו את הוראותיו, הן במישור העיצומים הכספיים (כגון קנס מנהלי של עד 22,000 ש"ח לתאגיד לכל הפרה) והן במישור הפיצויים לדוגמה (עד 10,000 ש"ח).