היועץ המשפטי לממשלה הביע בפני בית המשפט העליון את עמדתו ביחס לתניות שיפוט זר וברירת דין בהסכמים אחידים של חברות אינטרנט. היועץ סבור כי התנאים האחידים, דוגמת אלה שקבעה פייסבוק, הקובעים כי כל מחלוקת בין הרשת החברתית למשתמש תידון בבית משפט בקליפורניה ולפי הדין המקומי, הם תנאים מקפחים שדינם להתבטל.
בשנת 2014 הגיש אוהד בן חמו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד החברות Facebook, Inc ו- Facebook Ireland Ltd. בבקשת האישור נטען כי פייסבוק הפעילה מנגנון ניטור להודעות פרטיות של משתמשים, קראה את תוכנן ועשתה בהן שימוש פסול; התעלמה מהדין הישראלי המחייב אותה לקבל את הסכמתם מדעת של המשתמשים לשימוש בתוכן ההודעות וכן לא רשמה את מאגר המידע שלה לפי החוק הישראלי ולא נתנה הודעה מתאימה למשתמשים לפי דיני הפרטיות.
פייסבוק הגישה בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור, בטענה כי בהסכם בינה לבין משתמשי הרשת החברתית (שאותו מאשר כל מי שמבקש לפתוח חשבון משתמש בפייסבוק) קיימת תניית שיפוט זר, שלפיה סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט המוסמך בקליפורניה. מנגד, בן חמו טען כי מדובר בתנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים הישראלי.
בחודש יוני 2016 קבעה השופטת אסתר שטמר, מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכות ביהמ"ש המקומי. בית המשפט ציין כי מדובר בתאגיד בינלאומי, המפעיל אתר חברתי עולמי ונותן את שירותיו למיליוני צרכנים בישראל. לצורך כך פייסבוק מפעילה ממשק בעברית והסכמי המשתמש מתורגמים לעברית. ביהמ"ש קבע כי אין בעובדה כי השירות ניתן בחינם כדי להקנות לפייסבוק חסינות מהתדיינות בישראל, לפי הדין הישראלי, וכי תכליתה האמיתית של תניית השיפוט והדין הזר היא להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות. לכל הפחות מדובר בתניה שחזקה שהיא מקפחת ודינה להתבטל. לפיכך דחתה השופטת שטמר את בקשת הסילוק של פייסבוק.
פייסבוק לא השלימה עם ההחלטה וערערה עליה לבית המשפט העליון, אשר ביקש לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם יפסוק בסוגיה. במסגרת נייר העמדה מטעמו, ציין היועמ"ש כי התניות המופיעות בהסכמי ההצטרפות של פייסבוק הן תניות מקפחות לאור תכלית חוק החוזים האחידים ומכלול נסיבות העניין.
בעמדת היועץ נאמר כי הסוגיה נידונה במספר תיקים בבתי המשפט בישראל, כגון ההליכים בעניין החברות PayPal ו- Booking.com, אשר גם הן, אשר בדומה לפייסבוק פונות גם לקהל הישראלי, מוסיפות לחוזי ההתקשרות הסטנדרטיים תניות שיפוט המרתיעות ומקשות על הצרכנים להגיש תביעות ולשמור על זכויותיהם.
היועץ הדגיש כי עמדתו היא כי תניות שיפוט אלו הינן מקפחות ודינן להתבטל. מסקנה זו ראויה לדעתו לאור תכלית חוק החוזים האחידים - לגשר על פער בין שני הצדדים לחוזה, אשר ביניהם פערי כוחות משמעותיים. בענייננו מתקיים פער משמעותי בין הצרכנים לחברות הבין לאומיות. עלויות נוספות הכרוכות בתביעה במדינה זרה, המרחק הגיאוגרפי המשמעותי במדינה שבה על התביעה להתברר, לעומת מדינתו של הצרכן, והקושי המובנה בהגשת תביעה לפי דין זר, כל אלה מוסיפים על פער כוחות משמעותי זה.
מעבר לכך, לפי עמדת היועמ"ש עולה כי כמדיניות ראויה בתחום השיווק הצרכני, במקום בו הספק בוחר להגיע למקום מושבו של הלקוח, ומשקיע מאמצים בשיווק ובכריתת עסקאות על מנת להרחיב את היקף עסקיו ורווחיו, עליו לאפשר ללקוח לממש את זכויותיו בלא קושי ומאמצים מיוחדים במקום מושבו. על ספק המביא את מרכולתו ללקוחות במדינה אחרת להיות ערוך גם להתמודד עם העובדה שבין מספר רב של עסקאות שעלו יפה ותרמו להרחבת היקף עסקיו, יהיה גם מיעוט של מקרים בהם עלול להתעורר סכסוך שיצריך התדיינות משפטית בארצו של הצרכן.
כמו כן, היועמ"ש הדגיש כי לחברה הפועלת בארץ יש נגישות גדולה יותר לערכאות המשפטיות המקומיות, מאשר נגישותו של הלקוח לערכאות משפטיות בארץ זרה אשר אין לו שום זיקה וקשר אליה. כך המצב גם ביחס לפייסבוק, לה מיליוני משתמשים בישראל; היא מפעילה ממשק בשפה העברית; פונה לקהל הישראלי ומסמכי ההצטרפות לאתר מתורגמים לעברית. מקור: דוברות משרד המשפטים.