בית המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית) דחה בתחילת החודש את עתירתה המנהלית של חברת ג.ג. פיירטרייד בע"מ, וקבע כי פרשנות תכליתית של הוראות חוק ניירות ערך מובילה למסקנה כי החברה נדרשת לרישיון בורסה כדי להפעיל פלטפורמה למסחר באופציות בינאריות. הפסיקה משליכה כמובן על כל החברות המפעילות מערכות בעלות מאפיינים דומים.
פיירטרייד הפעילה זירה אינטרנטית שהיא פלטפורמה טכנולוגית שיתופית, המאפשרת מסחר רב צדדי באופציות בינאריות, בין מציעים וניצעים. החברה תיווכה בעסקאות אלה, אך לא היתה צד להן (בניגוד לפלטפורמות רבות אחרות המפעילות זירות סוחר). המשיבה, רשות ניירות ערך, סברה כי פעילות העותרת אסורה, משום שהיא מנהלת "בורסה לניירות-ערך" ללא רישיון, בניגוד להוראות חוק נירות ערך. בהתאם לכך הורתה הרשות לפייטרייד להפסיק את פעילותה ואף פרסמה הודעה המזהירה את הציבור מפניה באתר האינטרנט שלה. מנגד, טענה פיירטרייד כי פעילותה אינה טעונה רישיון, משום שהיא אינה "בורסה לניירות-ערך".
השופטת רות רונן הדגישה כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם האופציות הבינאריות שנסחרות בפלטפורמה הן "ניירות-ערך" לפי חוק ני"ע (בהתאם להגדרה בסעיף 52 לחוק). היא מצאה שפרשנות הסעיף בהתאם לתכליתו צריכה להביא בחשבון את העובדה שמסחר בנגזרים בכלל ובאופציות בינאריות בפרט, עלול לחשוף את הסוחרים בו לסיכונים שהם לא בהכרח מודעים להם. מסחר כזה מעורר חששות בדבר הבטחת כספי הסוחרים, כללי מסחר הוגנים, מידע מלא שזמין באופן שוויוני אודות כללי המסחר, אודות תמחור המכשירים הנסחרים ועוד. כדי לצמצם את הסיכונים הללו נדרשת אסדרה רגולטורית של המסחר הזה. אסדרה כזו עשויה אמנם לצמצם מסחר זה, אולם צמצום כזה הוא פחות בעייתי לאור הספק הקיים לגבי הנחיצות החברתית של מסחר מסוג זה.
השופטת רונן קבעה כי גם אם בפועל מספקת הפלטפורמה של פיירטרייד פתרונות לסוגים שונים של חששות, האסדרה נועדה כדי לוודא שכל פלטפורמה דומה אחרת תספק פתרונות נאותים לחששות הנובעים ממסחר מסוים זה. מאחר שלא קיימת אסדרה אחרת שיש בה כדי לפתור באופן מלא את החששות הללו, יש לפרש את סעיף 52 לחוק כך שאופציות בינאריות ייכללו בהגדרת המונח "ניירות ערך" לפיו. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה והותיר על כנה את החלטת רשות ני"ע כי פיירטרייד צריכה להפסיק את פעילותה [לעיון בפסק-הדין: עת"מ 26602-01-17 ג.ג. פיירטרייד בע"מ נ' רשות לניירות ערך בתל אביב].