הכנסת אישרה השבוע בקריאה שניה ושלישית את חוק המאגר הביומטרי (ובשמו הרשמי - חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017), על-פיו כל תושב המבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון יחויב למסור תמונה ביומטרית של פניו שתאוחסן במאגר ולבחירתו יוכל גם למסור טביעת אצבע שתשמר במאגר. מטרת החוק היא להעביר את פרויקט המאגר הביומטרי משלב הפיילוט בו היה מצוי בשנים האחרונות לשלב הקבע ולהחילו על כלל תושבי ישראל המבקשים להנפיק תעודות זהות ודרכונים.

החוק כולל הוראת שעה (לתקופה בלתי מוגבלת) שלפיה אזרחים שיעדיפו להימנע ממסירת טביעת אצבע יקבלו תעודת זהות ודרכון בעלי תוקף לחמש שנים בלבד, במקום לעשר שנים עבור אזרחים שיסכימו למסור גם טביעת אצבע. הוראת השעה התווספה בעקבות קריאות שונות נגד נחיצות אגירת טביעות אצבע.

החוק החדש כולל הוראות נוספות בהן איסור נטילה ואחסון של טביעת אצבע למבקש תיעוד מתחת לגיל 16, ואיסור שימוש המשטרה בנתוני המאגר עד להסדרת הנושא בתקנות שיאושרו בכנסת. החוק גם מורה לראש מערך הסייבר בישראל לבחון חלופות למאגר מדי 18 חודש.

יו"ר ועדת החוקה בכנסת שליווה את הליך החקיקה הסביר כי "ברגע האחרון הכנסנו שטביעת אצבע של קטינים לא תוכנס למאגר, ומי שמתלבט יכול לבקש בכל עת למחוק את טביעת האצבע שלו. החלטנו לקחת גוף אובייקטיבי שאנחנו סומכים עליו וזה ראש מערך הסייבר, אמרתי לו שאם הוא ימצא טכנולוגיה שמאפשרת לשמר תמונה 10 שנים, להערכתי אנחנו נמחק את טביעות האצבע לחלוטין אבל כרגע אין טכנולוגיה כזו". מקור: ynet (מאת: מורן אזולאי).

law.co.il מעיר כי כעת משהושלמו הליכי החקיקה צפויות עתירות מחודשות לבג"ץ לפסילת החוק מחמת אי-חוקתיות בטענה כי פרויקט המאגר מעורר חשש לפגיעה ממשית בפרטיות האזרחים וטומן בחובו סיכונים מהותיים כמו גם ליקויים חמורים. כפי שהתברר, אין קשר בין תיעוד חכם ואפילו תיעוד ביומטרי לבין המאגר הביומטרי. ניתן להשתמש בתיעוד כזה בלא מאגר מרכזי, כאשר פרטי הזיהוי הביומטרי שמורים על-גבי השבב בכרטיס החכם המשמש כתעודת זהות. למעשה, אלמלא התעקשה המדינה להקים מאגר מרכזי, היה ברשות אזרחי המדינה כבר לפני שנים ארוכות תיעוד ביומטרי חכם.