מדינות האיחוד האירופי רשאיות לחייב ספקי תקשורת לאסוף נתוני תקשורת על משתמשי טלפון, סלולר ואינטרנט רק לצורך שימוש בהם על-ידי הרשויות למאבק בפשיעה חמורה ובתנאי שהשימוש בכל מקרה ומקרה ידרוש ככלל צו בית משפט. כך פסק אתמול בית המשפט האירופי (Court of Justice of the European Union).

בית המשפט קבע כי איסוף נתוני תקשורת החורג מפרמטרים אלה, לרבות איסוף המאפשר שימוש במידע למטרות החורגות ממאבק בפשיעה חמורה או שימוש במידע ללא צו שיפוטי מתאים, אינו חוקי. זאת, בהיותו פוגע פגיעה בלתי מידתית בזכות החוקתית האירופית לפרטיות ובהיותו נוגד את הדירקטיבה על הגנת הפרטיות בנתוני תקשורת. פסק הדין הותיר פתח צר המאפשר שימוש בנתונים ללא צו שיפוטי במקרי חירום בהם המידע נדרש בבהילות.

עוד קבע בית המשפט כי חקיקה לאומית במדינות אירופה המסדירה איסוף נתוני תקשורת נדרשת לקבוע בפרוטרוט אמצעים מהותיים ופרוצדורליים שיבטיחו ציות לעקרונות של הגבלת מטרת השימוש במידע ושל ביקורת שיפוטית על גישה ושימוש במידע שנאסף. פסק הדין מדגיש שנתוני התקשורת שנאספים חייבים להשאר מאוחסנים בשרתים הממוקמים בגבולות האיחוד האירופי וחייבים להמחק לצמיתות בתום פרק הזמן שנקבע לשמירתם.

פסק הדין ממשיך את הקו שבית המשפט האירופי אימץ לפני כשנתיים וחצי כשפסל את הדירקטיבה האירופית על נתוני תקשורת. פסק הדין גם מאמץ את חוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי של בית המשפט האירופי. פסק הדין כבר עולה על מסלול התנגשות עם חקיקה טריה בבריטניה המאפשרת לממשלת הוד מלכותה להורות לספקי גישה לאינטרנט לנטר את הרגלי הגלישה של המנויים על-ידי איסוף רשימת האתרים אליהם גלשו ואחזקתה במאגר מיוחד, לפחות כל עוד בריטניה לא מתנתקת באופן פורמלי ומלא מחברותה באיחוד האירופי.