סימון "לייק" לפוסט המוציא דיבה או שיתוף שלו באמצעות מנגנון השיתוף של פייסבוק לא מהווים בעצמם לשון הרע – כך פסק בית משפט השלום בתל אביב. בפסק הדין הסביר כבוד השופט מאור כי "אם תתקבל פרשנות כי הלייק או השיתוף מהווה עוולה בלשון הרע, כי אז אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד, האדם המשתמש בפייסבוק". בית המשפט הסביר כי החוק אוסר על לשון הרע של כותב הסטטוס המקורי. מנגד, עצם השיתוף או עשיית לייק לפרסום שמהווה לשון הרע לא מהווה עוולה לפי החוק משום שהמעשה אינו מקיים את שני יסודות פעולת הפרסום שדורש החוק: פעולות סימון "הלייק" או השיתוף אמנם מקיימים את יסוד ה"פרסום" אך אינם מקיימים את יסוד "הבעת לשון הרע". 
 

בית המשפט הסביר כי "סימון לייק אינו אלא הבעת תמיכה, הזדהות, הבעת רגש של חיוך או הכרה, פעמים רבות ספונטנית בלא משים או מחשבה מרובה, על-ידי מי שנחשף לסטטוס הראשון. יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של 'אהבתי', 'מצא חן בעיניי הרעיון', 'נחמד', 'מצחיק', 'מרגש' - ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון". לפי בית המשפט, חוק איסור לשון הרע שנחקק ב-1965 לא בהכרח תואם לעידן הטכנולוגי החדש וכי הגבלה של חופש הביטוי ברשת האינטרנט יכולה להיעשות רק בהסמכה ברורה ומפורשת של המחוקק ולא בפסיקה של בית המשפט. מקור: גלובס (מאת: אלה לוי-וינריב). לעיון בפסק-הדין המלא לחצו כאן.