יש להטיל מידה מסוימת של אחריות של חברות האינטרנט הגדולות - גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ודומותיהן - ביחס לתכנים ופעילות בלתי חוקית בשירותיהן. כך אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, בשבוע הסייבר שנערך בימים אלה באוניברסיטת תל-אביב. השרה גילתה שמשרד המשפטים עובד באופן צמוד עם מטה הסייבר הלאומי על-מנת לגבש חוק חדש להגנת הסייבר. עוד מסרה שמשרד המשפטים מקדם טיוטת חוק שתאפשר להוציא צווי מניעה שיפוטיים המורים על הסרת תכנים כאלה ואחרים, כגון אתרים המסיתים לטרור, כמו גם את חסימת הגישה לאתרים כגון אלה העוסקים בהפצת פורנוגרפיית ילדים. 

שקד נשאה דברים שבהם הציגה תפיסת עולם סדורה ביחס לרגולציה בסייבר: בפתח דבריה ציינה כי היא מרגישה שהיא חובשת שני כובעים: כשרת המשפטים, היא נושאת באחריות כבדה לקדם את התשתית החוקית על-מנת לאפשר סביבת סייבר בטוחה. כמהנדסת מחשבים בהכשרתה וחברה לשעבר בקהילת ההיי-טק, היא מרגישה מחויבת לשמר את רוח החדשנות הטכנולוגית המניעה את החברה שלנו ולהקטין למינימום את הפיקוח והרגולציה על תחום זה.

האיומים הנובעים ממתקפות סייבר פוגעים בתחושת האמון של הציבור ביחס למרחב המקוון כמרחב פתוח המאפשר זרימה חופשית של מידע, הון ושירותים, ומקדם חדשנות ורווחה כללית, הדגישה שרת המשפטים. בשל כך, על הממשלות לפעול במה שנתפס באופן מסורתי כתחום של הסקטור הפרטי ועליהן להשקיע משאבים על-מנת לפתח את יכולות הסייבר שלהן כדי להתמודד עם האיומים הללו. היא הדגישה שישראל מחויבת להגנת מרחב הסייבר וכי משרד המשפטים נושא בתפקיד מרכזי בהקשר זה.

אחד מעמודי התווך של אסטרטגיית הגנת הסייבר של ישראל, כך לפי שקד, הוא הצורך בשיתוף פעולה טוב יותר בין הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי. על הממשלה להיות מעורבת, יחד עם הסקטור הפרטי, על-מנת לבצע את תפקידה כגוף שמקנה ביטחון ואבטחה. משרד המשפטים עובד באופן צמוד עם מטה הסייבר הלאומי על-מנת לגבש חוק חדש להגנת הסייבר. 

ביחס לפשיעת סייבר, ציינה שקד כי פשיעה זו היא מתחומי הפעילות הפלילית הגדלים בקצב מהיר, כאשר הנזק הכלכלי שפשיעה זו גורמת עולה על זה שנגרם מפעילות פלילית בתחומים אחרים. גם טרור סייבר מהווה איום משמעותי, כאשר המרחב המקוון משמש להסתה והפצת מסרים קיצוניים, גיוס ותקשורת בין פעילי טרור. על-מנת להתמודד עם האיומים הללו משרד המשפטים הקים מחלקה ייעודית בפרקליטות המדינה, העוסקת בפשיעת וטרור סייבר. מחלקה זו עוסקת בכל מגוון העבירות בתחום זה, לרבות הונאות מקוונות, פורנוגרפיית ילדים וטרור מקוון.

שרת המשפטים הדגישה כי אחד ממוקדי העניין בתחום הסייבר הוא חברות האינטרנט הגדולות, הפלטפורמות וספקיות התוכן כמו גוגל, פייסבוק, טוויטר ומיקרוסופט. דמוקרטיות רבות ברחבי העולם מתחבטות בשאלות קשות אודות הרגולציה שיש להטיל על חברות אלה, כאשר עלינו להכיר בכך שפשעים חמורים מתבצעים באמצעות הפלטפורמות הללו וצריכה להיות מידה מסוימת של אחריות של חברות האינטרנט ביחס לתכנים ופעילות בלתי חוקית בשירותיהן. לדברי שקד יש לבסס מנגנונים לשיתוף פעולה בין הממשלות לאותן חברות אינטרנט על-מנת להתמודד עם תכנים כאמור ולכל הפחות כאשר אותן חברות מיודעות כאשר פשעים מבוצעים באמצעות שירותיהן המקוונים.

שקד מבהירה כי משרד המשפטים מוביל את הפעילות מול חברות האינטרנט, למשל בקידום שיתוף פעולה עם ספקי תוכן, שעה שתכנים שהם מפרסמים מפרים את הדין הישראלי או תנאי השימוש של אותם גופים. משרד המשפטים מקדם טיוטת חוק שתאפשר להוציא צווי מניעה שיפוטיים המורים על הסרת תכנים כאלה ואחרים, כגון אתרים המסיתים לטרור, כמו גם את חסימת הגישה לאתרים כגון אלה העוסקים בהפצת פורנוגרפיית ילדים. שקד הדגישה כי מדובר באתרים החוצים רף גבוה של חומרה פלילית.