הורה רשאי להקליט בסתר שיחה בה נשמע הילד שלו אם הדבר נחוץ כדי לשרת את טובת הילד וזאת ללא צורך בהסכמת הילד או יתר משתתפי השיחה - כך פסקה הערכאה השיפוטית העליונה במדינת ניו-יורק ברוב דחוק של ארבעה שופטים נגד דעתם החולקת של שלושת שופטי המיעוט.

פסק הדין עסק בקטין בן 5 שהתגורר עם אמו הביולוגית ובן-זוגה. באחד הימים אביו הביולוגי של הילד התקשר לטלפון הנייד של האם. השיחה נענתה אולם אף דובר לא נשמע מהצד השני של הקו. למרות זאת, האב שמע את ההתרחשות שארעה בעבר השני של הקו: בן הזוג של האם נשמע מאיים על הילד במכות ואגרופים. האב הקליט את 'השיחה' אולם יצר קשר עם הרשויות רק כעבור חצי שנה - אז הוא מסר את ההקלטה למשטרה כשזו חקרה את האם ובן-זוגה על אירוע אחר של חשד לאלימות כלפי הקטין.

דעת הרוב של בית המשפט בניו-יורק נסמכה על דוקטרינת "הסכמה עקיפה להאזנת סתר" הקיימת במספר מדינות אחרות בארצות-הברית. לפי פסיקת בית המשפט בניו-יורק, כאשר הורה סבור בתום-לב כי הקלטת שיחה שבה נשמע הילד נחוצה כדי לשרת את טובת הילד וכאשר לסברה זו יש עיגון אובייקטיבי בנסיבות המקרה - הילד נחשב כמסכים בעקיפין להקלטה שמבצע ההורה ודי בכך כדי להתיר את האזנת הסתר. דעת הרוב הדגישה כי ישום דוקטרינת ההסכמה העקיפה להאזנת סתר מחייב להביא בחשבון את גילו ובגרותו של הילד בכל מקרה לגופו, אולם בית המשפט לא נקב בגיל מסוים שמעבר אליו לא תחול הדוקטרינה. דעת המיעוט בפסק הדין סברה כי מדובר בשאלת מדיניות מורכבת שיש להשאיר להכרעת המחוקק. מקור: איי.פי. (מאת: מייקל וירטנן).