חשבון הפייסבוק המדובר בפסק הדין נוצר על-ידי משתמש פיקטיבי שנחזה להיות של סטודנט למשפטים בקליפורניה. המשתמש הפיקטיבי העלה לחשבון תמונות מיניות פרובוקטיביות של הסטודנט (אף שלא ברור איך התמונות הגיעו לידיו לכתחילה) ואז שלח בקשת חברות פייסבוקית למכריו של הסטודנט. בדרך זו הופצו התמונות בין מכריו האישיים והמקצועיים של הסטודנט. הסטודנט התלונן בפני פייסבוק וביקש להסיר את החשבון המזויף אך הרשת החברתית סירבה בטענה שהשימוש בחשבון הוא לגיטימי בהתאם לכללי פייסבוק. הסטודנט תבע את פייסבוק, אך כאמור נדחה על בסיס חוק המהוגנות בתקשורת.
החוק הפדרלי, שגם גובר על כל חקיקה מדינתית בתוך ארצות-הברית, קובע כי לא יראו ספק של שירותי מחשב אינטראקטיבים (כדוגמת פייסבוק) כדובר או מפרסם (speaker or publisher) של תוכן שמקורו בגולשים. ואם פייסבוק לא נחשבת כדוברת הפוסטים או מפרסמת שלהם, גם לא ניתן להטיל עליה אחריות משפטית עליהם ולחייב אותה לסנן אותם. פסק הדין מלמד שבמקרה הזה האחריות על פרסום התמונות מוטלת רק על המשתמש המתחזה והעובדה כי הסטודנט לא איתר אותו לא משמשת עילה להטלת אחריות על פייסבוק. מקור: הבלוג של אריק גולדמן.
החוק הפדרלי, שגם גובר על כל חקיקה מדינתית בתוך ארצות-הברית, קובע כי לא יראו ספק של שירותי מחשב אינטראקטיבים (כדוגמת פייסבוק) כדובר או מפרסם (speaker or publisher) של תוכן שמקורו בגולשים. ואם פייסבוק לא נחשבת כדוברת הפוסטים או מפרסמת שלהם, גם לא ניתן להטיל עליה אחריות משפטית עליהם ולחייב אותה לסנן אותם. פסק הדין מלמד שבמקרה הזה האחריות על פרסום התמונות מוטלת רק על המשתמש המתחזה והעובדה כי הסטודנט לא איתר אותו לא משמשת עילה להטלת אחריות על פייסבוק. מקור: הבלוג של אריק גולדמן.