הפרלמנט האוסטרלי אישר בימים האחרונים חוק חדש על נתוני תקשורת המחייב חברות טלקום וספקיות אינטרנט במדינה לאסוף ולשמור למשך כשנתיים נתוני מעטפת של תעבורת תקשורת של מנויים (כגון נתוני גלישה באינטרנט, נתונים על מיקום וזהות המנוי, משך השיחה, מועדה, יעד השיחה וכו', ללא חשיפת התוכן שלה). החוק זכה לתמיכה גם בקרב האופוזיציה לאחר ששולבו בו בלמים ואיזונים נרחבים יותר מכפי שדובר תחילה, כמו הגברת ההגנה על חיסיון המקורות של עיתונאים.

החוק החדש, שייכנס לתוקף מלא בעוד כשנתיים, יחליף את המצב הקיים באוסטרליה שלפיו אחסון ושמירת נתוני תקשורת נעשים על ידי חברות הטלקום על-בסיס וולונטרי. לפי ההסדר החדש, ממשלת אוסטרליה גם תשתתף בכיסוי של לפחות חלק מההוצאות שחברות הטלקום צפויות להוציא לצורך איסוף ואספקת הנתונים. מתנגדי החקיקה הביעו חשש מפגיעה בלתי מידתית בפרטיות בשל האיסוף הגורף של מידע על כל אזרחי אוסטרליה ותושביה. מקור: הגרדיאן (מאת: דניאל הרסט).

החקיקה באוסטרליה הושלמה בתקופה בה מדינות מערביות נוספות מתמודדות עם אותה סוגיה ממש. לפני כשנה הורה בית המשפט האירופי (ה-ECJ) על בטלותה של הדירקטיבה הכלל-אירופית המסדירה איסוף נתוני תקשורת, מחמת פגיעה בלתי מידתית בפרטיות. ביטול הדירקטיבה חייב את מדינות האיחוד האירופי לבחון מחדש את החקיקה הלאומית שלהן שמיישמת את הדירקטיבה. לאחרונה פסל בית משפט בהולנד את החוק הלאומי שיישם את הדירקטיבה ואילו באנגליה אושרה לפני מספר חודשים חקיקת בזק להסדרה מחדש של התחום.

בישראל, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת) מאפשר למשטרה לקבל מחברות התקשורת נתונים על השימוש של אזרחים בתקשורת קווית, סלולר ואינטרנט - לצורך פעולות חקירה ואכיפה. לפני כשלוש שנים הרכב מורחב של בית המשפט העליון דחה ברובה עתירה שהוגשה נגד חוקתיות החוק אך קבע שסמכויות המשטרה לקבלת מידע לפי החוק יפורשו בצמצום במטרה להפחית את הפגיעה בפרטיות