שימוש בשעוני נוכחות ביומטרים במקומות עבודה בלא הסכמת העובד פוגע באופן בלתי מידתי בפרטיות העובדים. כך קובע היועץ המשפטי לממשלה בעמדה שהגיש לאחרונה לבית הדין לעבודה.

"... בהיעדר הסכמה, כפיית עובד למסור דגימה ביומטרית לתכלית רישום נוכחות כשלעצמה, אינה עומדת בחובת תום-הלב ובחובת ההגינות בהן חב מעסיק כלפי עובדו", אומרת העמדה. עם זאת, היועמ"ש סבור כי השימוש בשעוני נוכחות ביומטריים יהיה מותר ככל וניתנה הסכמתו מדעת של העובד לפרקטיקה זו - "במצב דברים בו ניתנה הסכמה קונקרטית, מדעת ומרצון חופשי, מצד העובדים למסירת דגימה ביומטרית לתכלית האמורה, לאחר קבלת מלוא המידע מן המעסיק בכל הנוגע למערך התועלות והסיכונים הכרוך בכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי השימוש במערכת נוכחות ביומטרית אפשרי".

law.co.il מוכן להסכים לקביעה הערכית של היועמ"ש אבל הוא מפנה את תשומת לבו לכך שהיות שמח' ייעוץ וחקיקה אזרחי אצלו לא טרחה במרוצת השנים להציע עדכונים לחוק הגנת הפרטיות - מידע ביומטרי איננו כלל "מידע" לצורך החוק. ואגב, גם לא מידע גנטי. ואם כבר מדברים על זה גם לא נתוני מיקום. וגם לא... בקיצור, הגיעה העת להחליף את חוק הגנת הפרטיות בחוק מודרני.

... ושאלה עוקצנית אבל צודקת לחלוטין שהגיעה מאחת הקוראות: איך בדיוק מסתדרת עמדת היועץ המשפטי לממשלה עם המערכת הביומטרית המותקנת בלשכות התעסוקה ומחייבת טביעת אצבע דיגיטלית כתנאי לדרישת דמי אבטלה... ?

מקור: גלובס (מאת גור מגידו).