בא-כוחה של "אשכולות", החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, פנה לאחרונה למספר משרדים ממשלתיים בדרישה לתקן את מה שהוא מכנה "עוול מתמשך", שעניינו בפיצוי מבצעים ויוצרים על ההכנסות ממכירת קלטות ריקות.

במה דברים אמורים? מספר מדינות בעולם מטילות "היטל מדיה ריקה" על מי שמייצר או מייבא מדיה המסוגלת לשמש להעתקת יצירות מוגנות (כגון דיסקים לצריבה). באותן מדינות בו הוא נהוג, ההיטל הוא מנגנון איזון מול ההיתר שמוענק לכל אדם ליצור עותקים של יצירות מוגנות לשימושו הפרטי והאישי. ההיטל, המשולם על-ידי היבואן או היצרן של המדיה, נועד לפצות את בעלי הזכויות על הפגיעה הנגרמת לקניינם הרוחני בשל העתקת יצירותיהם לשימושים ביתיים.

גם בישראל קיים הסדר דומה, הקבוע בהוראות פקודת זכות יוצרים, 1924. הסדר זה קובע כי הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים והמבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות הנגרמת להם בשל שיכפול יצירות מוגנות על קלטות עבור שימושים פרטיים וביתיים. לפיכך, קובעת הפקודה כי הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, דוגמת אשכולות או אקו"ם, מדי שנה, סכום בשיעור של 5% מהמחיר לצרכן של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה הקודמת. "קלטת" הוגדרה בפקודה כ"התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב". עוד קבעה הפקודה כי ועדה שתכלול את נציגי משרדי המשפטים, האוצר והחינוך, תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת סכום הפיצוי.

אשכולות, המייצגת אמנים מבצעים בישראל (ובהם שחקנים, זמרים, בדרנים ורקדנים), מבהירה בפנייתה כי לב המחלוקת נעוצה במונח "קלטות", אשר בעת חקיקת ההסדר לעיל היוותה את המדיה הרלבנטית לאותה תקופה (בשמן העממי - קסטות). לטענתה, הוועדה הממשלתית התכנסה עד כה פעמיים בלבד, בשנים 2000 ו-2005 והחליטה על סכום של 1.5 ש"ח בלבד כסכום הפיצוי השנתי לארגוני זכויות היוצרים. עוד טוענת אשכולות כי הוועדה התעלמה לחלוטין מההתפתחות הטכנולוגית והדיגיטלית וזאת בפרשנותה הארכאית למונח "קלטת" שבפקודה (שכן קסטות כבר אינן נמכרות), כאשר לא הובאו בחשבון שלל הקלטות המודרניות כגון תקליטורים, כרטיסי זיכרון וכו'.

אשכולות טוענת כי ההתעלמות מהטכנולוגיה החדשה פוגעת בתכלית החוק לפצות את ציבור היוצרים והמבצעים על אבדן רווחים והנזקים הנגרמים להם כתוצאה מהקלטות פרטיות וביתיות. בתגובה השיבה המדינה כי "ייתכן שהפרשנות המוצעת במכתבך אינה עולה בקנה אחד עם החוק הקיים אלא מחייבת תיקוני חקיקה". מקור: כלכליסט (מאת משה גורלי).