בית המשפט העליון קבע השבוע כי אקו"ם זכאית להעניק רשיונות לשימוש במוזיקה בהקשרים מסחריים, בפרט באינטרנט. בכך קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של אקו"ם, שיוצגה בידי משרד פרל כהן צדק לצר ברץ, על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. הפסיקה הביאה לסיום מחלוקת ממושכת וחריפה בין אקו"ם לבין מוציאים לאור בתחום המוזיקה, שאחדים מהם חברי אקו"ם בעצמם.

אקו"ם היא תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים, העוסק במתן הרשאות לשימוש ביצירות מוסיקליות וספרותיות, גביית תמלוגים בגין שימושים אלה והעברת התמלוגים לבעלי זכויות היוצרים ביצירות. היא המקבילה הישראלית לאגודות בינלאומיות כדוגמת ASCAP ו- BMI בארצות הברית, PRS ו- MCPS בבריטניה או SACEM בצרפת. 

השאלה שנדונה היתה מה היקף זכותה של אקו"ם להתיר שימושים במוזיקה בהקשרים מסחריים באינטרנט: ב- 2003 העניקה אקו"ם רשיון שמיכה (Blanket License) למפעילת הפורטל הישראלי וואלה, לשימוש ביצירות מוסיקליות בתחנה מקוונת. מיד לאחר השקתה, מותגה התחנה כ"אתר המוזיקה של קוקה-קולה" ונשאה את צבעי חברת המשקאות ואת הלוגו שלה. בכך הפרה וואלה את תנאי הרשיון שאסר עליה שימוש במוזיקה לצרכי פרסומת לסוגיהם. אקו"ם ו-וואלה הסדירו את ההפרה בהסכם פשרה שלפיו שילמה וואלה לאקו"ם פיצויים. או אז נתבעה וואלה בידי מוציאים לאור – ובהם מי שלטענתם הם בעלי הזכויות בשירי ה-Doors - ובידי תרצה אריאל, אלמנתו של מאיר אריאל ז"ל. לטענתם, אקו"ם לא היתה רשאית להעניק רשיון לוואלה ולהתפשר איתה כשמדובר בשימושים במוזיקה בהקשר פרסומי, ולכן וואלה הפרה את זכויותיהם בשירים.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר דפנה אבניאלי, סברה (ת"א 2367/05) כי המותג "קוקה קולה" נשתל בתודעתו של כל גולש שנכנס לאתר במטרה ליצור אפקט עמוק ובלתי מודע של פרסומת למותג וכי לפיכך מדובר בפרסומת. לשיטתה, על אף שכתבי ההעברה שבין התובעים לאקו"ם הקנו לאקו"ם את זכויות היוצרים ביצירותיהם ולא כללו סייג הנוגע לשימוש ביצירות לצרכי פרסום – היוצרים לא הסכימו להעניק לאקו"ם זכות להתיר שימוש ביצירותיהם לפרסומת. מסיבה זו, לא היתה אקו"ם רשאית להתפשר עם וואלה בלי שיתוף המו"לים התובעים והסכמתם. פסק-הדין של בית המשפט העליון הפך החלטה זו.

פסק-הדין קובע בצורה מסודרת ותמציתית כיצד יש לפרש מסמכים משפטיים: בפרשנות חוזה יש להתחקות אחר אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, קבע בית המשפט. לשון החוזה היא נקודת מוצא לכל פרשנות. ניתן להיזקק גם לנסיבות החיצוניות האופפות את החוזה. רק אם אין כל אפשרות להתחקות אחרי אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים יפנה בית המשפט לבדוק את התכלית האובייקטיבית של החוזה - המטרות והאינטרסים שהסכם מסוג זה נועד להגשים.

חברי אקו"ם, ובהם התובעים, חותמים כלפיה על כתבי העברה המעבירים לאקו"ם את זכויות היוצרים ביצירות שחיברו. בית המשפט מצא שכתבי ההעברה נוסחו באופן חד-משמעי המעיד שכוונתם היתה להקנות לאקו"ם את זכות הביצוע הפומבי במלואה. "לשון כתבי ההעברה אינה כוללת סייג כלשהו האוסר על אקו"ם להעניק רשיונות לביצוע פומבי של יצירות בהקשרים מסחריים או פרסומיים, או המחייב את אקו"ם לקבל את אישורו של היוצר טרם מתן רשיון כאמור, וזאת הן לגבי השיטות הידועות ביום החתימה על כתב ההעברה והן באלה "שיפותחו בעתיד", דוגמת שידור באינטרנט.

ככל שלשון החוזה ברורה יותר, כך תידרשנה ראיות חוץ בעלות משקל כבד יחסית כדי לגבור על הפירוש המתבקש. היות שלשון כתבי ההעברה היא ברורה ופשוטה – הנטל על התובעים להראות שהנסיבות החיצוניות סותרות מסקנה זו הוא גבוה. הנסיבות שקדמו לכריתת כתבי ההעברה, הן "המעגל הקרוב ביותר לחוזה. המשיבות לא הוכיחו באופן ישיר מה היתה כוונת הצדדים שהיו מעורבים בחתימה על כתבי ההעברה בעת שאלה נחתמו. הן הסתמכו רק על נוהג הקיים לטענתן בשוק המוזיקה ועל התנהגות אקו"ם לאחר כריתת החוזה.

השאלה אם התנהגות מסוימת היא כה מקובלת בתחום עד שהתגבש לגביה נוהג, יכולה להיענות אך ורק במבט אל העבר. המודל המסחרי שבנו וואלה וקוקה-קולה היה מודל שיווקי חדשני, חסר תקדים בשוק המוזיקה ובכללים הנהוגים לגבי זכויות יוצרים באותו שוק. מטעם זה אין מקום לטענה כי חלים עליו סייגים שנקבעו כביכול בנוהג בינלאומי לענין העברת הזכות לביצוע פומבי לצרכי פרסומת.

לבסוף נקבע כי דרישתה של אקו"ם לקבל את אישור היוצר לשימוש במוזיקה לפרסומת נובעת מרצונה להעניק ליוצרים הגנת-יתר ולשמור על האינטרסים שלהם, למרות שהסמיכו אותה לתת רשיונות לגופים מסחריים – למשל כשקיים חשש שהענקת הרישיון עלולה לפגוע בזכות המוסרית של היוצר.

פרל כהן צדק לצר ברץ ייצגו את אקו"ם בהליך, באמצעות עוה"ד חיים רביה, טל קפלן ודן אור-חוף. המשיבים חויבו בתשלום 20,000 ₪ הוצאות לכל אחד מהמערערים.

רע"א 6565/11 רע"א 6588/11 ורע"א 6604/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, וואלה תקשורת בע"מ ואקו"ם בע"מ נ' EMI Music Publishing Ltd. ואחרים.