ביהמ"ש השלום בת"א (השופטת ריבה ניב) קבע כי הזמר פבלו רוזנברג הפר את זכויותיו המוסריות של הצלם ארז איזן, עת פרסם מצילומיו באתר האינטרנט שלו ללא מתן קרדיט. ביהמ"ש חייב את רוזנברג לפצות את איזן ב-50,000 ש"ח ולשאת בהוצאותיו בסך 7,000 ש"ח.

איזן, צלם במקצועו, צילם את רוזנברג במהלך הופעה בחיפה בשנת 2005. בתום ההופעה, סיכם איזן עם אמרגנו של רוזנברג כי האחרון יהיה רשאי להשתמש בצילומים ובלבד שיינתן קרדיט לאיזן (על התמונות שהועברו הופיע הלוגו ומספר הטלפון של איזן). איזן טען כי שנים לאחר מכן גילה באתר הבית של רוזנברג תמונות שצילם, בהן הושמט הקרדיט. עוד טען איזן כי רוזנברג העביר את הצילומים גם לאתרים אחרים, לצורך שימוש מסחרי, תוך הפרת זכויות יוצרים שלו. רוזנברג טען כי אתר הבית שלו, הכולל תמונות רבות, נבנה על-ידי איש מקצוע, מבלי שרוזנברג היה מודע להפרות הנטענות. עוד טען כי אין הוא או אמרגנו אחראים להעברת הצילומים לאתרים הנוספים או לפרסומם שם.

ביהמ"ש קבע כי אחיו של רוזנברג, שהעיד מטעמו, הודה באי-מתן הקרדיט לאיזן ובהפרת זכותו המוסרית. מאידך, סירב לקחת אחריות להפצת הצילומים לאתרים אחרים ולגרסתו אלו העתיקו את צילומיו של איזן ללא הקרדיט, מאתר האינטרנט של רוזנברג, בכוחות עצמם. נקבע כי טענה זו נסתרה על-ידי איזן לפחות ביחס לשני אתרים ("מפה" ו"טיקט נט") וכי רוזנברג הפר את זכותו המוסרית של איזן בצילומיו. נקבע כי יש לדחות את הטענה כי הופרה גם זכותו הכלכלית של איזן בצילומים, משהודה כי העניק את הרישיון לשימוש בצילומיו ללא תמורה. בעצם כך, ויתר איזן על זכותו הכלכלית ונשמט הבסיס לטענה זו.

באשר למספר ההפרות, איזן טען כי מסר לאמרגנו של רוזנברג 5 צילומים. רוזנברג טען כי יש לראות את המקרה כמסכת אחת של מעשים. השופטת ניב קבעה בעניין זה כי הגנתו של רוזנברג לוקה בחסר ולא הובהרה השאלה האם הצילומים "נשתלו" באתר בעת ובעונה אחת. בהעדר ראיה פוזיטיבית להכללת הצילומים באתר כמקשה אחת, יש לקבל את טענתו של איזן להיות כל צילום ללא קרדיט כהפרה נפרדת.

איזן אף ייחס לרוזנברג "הפרה תורמת" ביחס לפרסום צילומיו באתרים שונים, בכל עת ששלח את הצילומים לאתרים נוספים מבלי ליידע אותם בדבר ההפרה. ביהמ"ש קבע, באשר להוכחת היסודות לקיומה של דוקטרינת ההפרה התורמת - כי האתרים אכן פרסמו את צילומיו של איזן ללא מתן קרדיט והצילומים הועברו אליהם על-ידי רוזנברג או מי מטעמו. ביחס ליסוד הנוסף, הרי משהעביר מי מטעמו של רוזנברג את הצילומים לאתרים האחרים, על-מנת שיעשו בהם שימוש, הוא היה מודע גם להפרה העתידית שתתבצע על-ידם. בעדויות הוכחה העברת הצילומים ללא קרדיט לשני אתרים ויש לקבוע כי רוזנברג תרם לשתי ההפרות הללו.

בסוגיית גובה הפיצוי, קבע ביהמ"ש כי בגין 5 הצילומים ששולבו כפסיפס באתר של רוזנברג ונמצאו בו שנים רבות ללא מתן קרדיט, יש לפסוק סכום של 8,000 ש"ח לכל הפרה. בגין תרומתו של רוזנברג להפרת זכותו המוסרית של איזן באתרים האחרים, ישלם רוזנברג 5,000 ש"ח עבור כל אחת משתי ההפרות. סה"כ ישלם רוזנברג לאיזן 50,000 ש"ח וישא בהוצאות בסך 7,000 ש"ח. את איזן ייצג עורך הדין סער גרשוני {ת"א 20990-04-12 ארז איזן נ' פבלו רוזנברג}.