כך קבע ביהמ"ש הפדראלי בוושינגטון הבירה, במסגרת אחת מבין מאות אלפי תביעות המתנהלות נגד משתפי קבצים ברשת ביטורנט. מדובר בהחלטה משמעותית, העלולה לחבל במאמצי האכיפה של בעלי זכויות יוצרים כלפי אלו המפרים את זכויותיהם ברשת האינטרנט. ביהמ"ש קבע כי ציון כתובת ה-IP (ששימשה לשיתוף הקבצים המפרים) אינו מספק לצורך הוכחת הטענה כי בעל החשבון אצל ספק הגישה לאינטרנט הוא זה שביצע את ההפרה, סייע לה או איפשר אותה. לרוב, בהליכים כאמור, בעלי הזכויות מציגים כראיה את מספר כתובת ה-IP ששימשה לביצוע הפעילות המפרה את זכויתיהם ומבקשים כי ביהמ"ש ייתן צו המחייב את ספקי הגישה לרשת למסור את פרטי המנוי לו הוקצתה אותה כתובת IP. הבעיה נובעת מהעובדה כי האדם המצוין כבעל החשבון אינו תמיד אותו האדם שביצע את הפרת זכויות היוצרים בפועל. אותו אדם יכול להיות קרוב משפחתו של בעל החשבון, אורח, או "טפילים" העושים שימוש ברשתות אלחוטיות לא מאובטחות של אחרים. נסיבות המקרה עסקו בבעלי הזכויות לסרט Elf-Man, שתבעו מאות משתמשים ששיתפו את הסרט ברשת ביטורנט. ביהמ"ש קבע כי ציון בעל החשבון המזוהה עם כתובת ה-IP אינו מספיק כדי לזהות את המפר בפועל. לפיכך, קיבל ביהמ"ש את בקשת הנתבע לביטול ההליכים. מקור: TorrentFreak.