לראשונה בישראל, הסדר המאפשר למוסד להשכלה גבוה להשתמש בספרים ובמאמרים לצרכי הוראה בלא תמורה, ויוצק תוכן מוגדר לדוקטרינה של 'שימוש הוגן' הקבועה בחוק זכות יוצרים.

האוניברסיטה העברית והוצאות הספרים שוקן ומוסד ביאליק חתמו על ההסדר כפשרה בתביעה משפטית {ת.א. 3524/09 (מחוזי ירושלים) בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח' נ' האוניברסיטה העברית בירושלים}. ההסדר מאפשר לאוניברסיטה להעתיק יצירות או קטעים מיצירות בהיקף סביר הדרוש לשם הוראה, וזאת ללא צורך בבקשת רשות וללא תשלום.

הצדדים נחלקים בפרשנותו של ההסדר: הארץ, שהוצאת שוקן היא חברה קשורה אליו, פרסם הבוקר ידיעה ובה הדגיש את העובדה כי במסגרת ההסדר שולמו להוצאה 300,000 ₪ ("האוניברסיטה העברית תפצה את הוצאת שוקן ומוסד ביאליק בגין הפרת זכויות יוצרים").

פורום השכלה נגישה של האוניברסיטאות, לעומת זאת, מגדיר את ההסכם כ"ציון דרך היסטורי". הוא מאפשר מרחב פעולה חיוני למוסדות להשכלה גבוהה במסגרת פעילות ההוראה, תוך כיבוד זכויות היוצרים.

law.co.il מציע לקרוא קודם כל את ההסדר כמות שהוא (הערות פרשניות אחר כך):

ההסדר. האוניברסיטה תשלם למו"לים התובעים 300,000 ש"ח "בשים לב לתרומה של המו"לים להסדרת הנושא ולהוצאות המשפטיות שהיו להם וכן בשים לב לטענות המו"לים על מקרים שהיו בעבר בהם חרגה האוניברסיטה ממגבלות השימוש ההוגן. מבלי להודות בטענות המו"לים, כמחווה של רצון טוב ולפנים משורת הדין". עם התשלום מסתלקים המו"לים התובעים מכל טענותיהם לגבי שימושי עבר שעשתה האוניברסיטה העברית ביצירותיהם.

law.co.il מעיר. התשלום איננו רק עבור הוצאות משפטיות, והוא חורג מהסכומים שמקובל לשלם בפשרה עבור הוצאות בלבד. יחד עם זה, ניכר בעליל שהוא מגלם פיצוי עבור העבר ולא תשלום עבור שימוש בזכויות בעתיד. יוצא שהשימוש שהותר לאוניברסיטאות, כאמור להלן, פטור לפי לשונו של ההסכם מתשלום. המוסדות להשכלה גבוהה צודקים אפוא כשהם רואים בפשרה השג חשוב (גם אם השימוש במילה "היסטורי" הוא, אעפס, מוגזם משהו);

ההסדר. האוניברסיטה זכאית להשתמש בספרים ובמאמרים שהוציאו התובעים לאור, וזאת בלא צורך לקבל רשות מהמו"לים ובלא תשלום - במסגרת מקראות ובמערכות מחשב. ההיקף המותר הוא 20% מהספר לצורך מקראה אחת או קורס אחד, והמאמרים בשלמותם. היקף כזה נחשב לשימוש הוגן.

law.co.il מעיר. ההסדר מגבש לכדי כללים ברורים את עקרונות השימוש ההוגן, שהם לפי טיבם עמומים ופתוחים לפרשנות. בכך הוא מאפשר לאוניברסיטה ודאות בהיקף השימושים שהיא עושה ביצירות מוגנות של התובעים. הוא מאמץ במידה רבה את העקרונות שהתווה 'פורום השכלה נגישה' עוד קודם לתביעה. וחשוב לא פחות – שימושים אלה אינם חייבים ברשות או תשלום.

ההסדר. הגישה לחומרי המחשב תהיה מוגבלת לתלמידי הקורסים, לתקופת הקורסים והבחינות ותותנה בסיסמה ובשם משתמש. כמו כן תינתן גישה לחברי הסגל והמינהלה. בשער הכניסה לחומרים אלה תופיע הערה שהתלמידים נדרשים לכבד זכויות יוצרים ולא להעבירם הלאה.

law.co.il מעיר. אין בזה מגבלה של ממש על האוניברסיטה, אם בכלל, אלא ההפך: ביטוי לכוונתה המוצהרת לשמור זכויות יוצרים.

ההסדר. מקראות עם חומרים מוגנים יוכנו רק לפי דרישה וימכרו רק לתלמידי הקורס הרלבנטיים, במחיר שלא יעלה על עלות הפקתן. ככלל האוניברסיטה תעודד שימוש בחומרי מחשב על פני מקראות.

law.co.il מעיר. מכירה במחיר עלולה להיות אינדיקציה להעדר שימוש הוגן. כאן הסכימו הצדדים שלא יהיה בכך אינדיקציה כזו כל עוד המחיר שייגבה ישקף את עלות ההכנה של המקראה. מצד אחד, מי באמת יידע לחשב מה העלות; מצד שני, לא סביר שהאוניברסיטה תחפש לעשות מזה ביזנס.

ההסדר. ההסדר אינו חל על ספרים אלקטרוניים. השימוש ההוגן בהם יידון בעתיד.

law.co.il מעיר. העתיד שייך לספרים אלקטרוניים, גם אם הוא עדין מתמהמה בעברית. אולי זו סיבה שעודדה את המו"לים לפתור הליכים אלה בטוב. ביחד עם זה, לא ברור עדין מה ההבדל המהותי (לענין שימוש הוגן) בין ספר אלקטרוני לספר מודפס, ככל שיש הבדל כזה.

ההסדר. בגלל אופיו החדשני של ההסכם מכירים הצדדים בכך שעלולות להתרחש תקלות ביישומו. ההסכם כולל מנגנוני ביקורת ודיווח.

law.co.il מעיר. לא על כל דבר יש לנו מה לומר... טוב, בכל זאת, ניכר שהצדדים זהירים וטוב שכך. הם לא רוצים לגלוש למאבק משפטי נוסף בקרוב.

ההסדר. תקופת ההסכם היא ארבע שנים. לקראת סיומן יבחנו הצדדים את יישומו ויבואו בדברים על הארכתו או תיקונו, בשים לב, בין השאר, להתפתחויות הטכנולוגיות והאקדמיות. אם לא יצליחו להגיע להבנה, יפקע ההסכם ב- 31.12.2017 וכל צד יחזיק בטענותיו מבלי שהוראות ההסכם ייחשבו לתקדים.

law.co.il מעיר. נסיון החיים מלמד שמי שהסכים שהיקף מסוים של שימוש ייחשב להוגן, יתקשה לשכנע את בית המשפט בשנת 2018 שאותו היקף אינו הוגן - יהיה הטקסט החוזי אשר יהיה. אבל בעוד 4 שנים יהיה מעניין לראות איך הדברים יתפתחו.

סוף דבר: law.co.il סבור שהסדר הפשרה הוא השג חשוב למוסדות להשכלה מכל הטעמים שפורטו מעלה. המו"לים לא יצאו קרחים, אך התשלום שקיבלו הוא בגין הפרות בעבר. ההסדר ישמש אבן בוחן שלפיה ייבדק מהו שימוש הוגן, בוודאי ביחס למוסדות חינוך אך לא מן הנמנע שגם בהקשרים אחרים.

את האוניברסיטה העברית ייצג עו"ד תמיר אפורי; את המו"לים התובעים ייצג משרד ליבליך-מוזר.