המטבע הוירטואלי ביטקוין מציב בפני הרשויות בארץ ובעולם קשיים ניכרים, בשל מאפייניו הייחודים: אין מדינה או בנק מרכזי האחראים על הנפקתו, שער החליפין שלו נתון לתנודות קיצוניות ואינו מבוסס על מודל כלכלי מוכר וניתן לסחור בו באופן אנונימי. ראש הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, עו"ד פול לנדס, עמד לאחרונה על הקשיים בהתמודדות עם הביטקוין, נוכח העדר כלים משפטיים מתאימים לטיפול בתופעה: "יש פירצה אדירה של החוקים בעולם, כי מדובר בשילוב של טכנולוגיה של רשת האינטרנט, מוצרים פליליים במגוון רחב וגם מטבע שהוא לא של מדינה - מטבע שאפשר לרכוש בצ'יינג'ים. אין עקבות לרכישה ולמכירה של ביטקוין, הדברים לא מדווחים, וקשה לעלות עליהם". 

על רקע זה, רשות המסים שוקלת בתקופה האחרונה כיצד לגבש מודל לגביית מס בעסקאות המבוססות על המטבע הוירטואלי. עמדת הרשות היא כי תושב ישראל המפיק רווחים מביטקוין חייב בדיווח ובתשלום מס מכוח פקודת מס הכנסה. נציבת מס הכנסה לשעבר, עו"ד טלי ירון-אדלר, גילתה כי משרדה קיבל לאחרונה פניות מגורמים המעוניינים להסדיר את המסחר בביטקוין בארץ, על מנת שלא להסתכן בעבירות על דיני המס ואיסור הלבנת הון. לדברי ירון-אדלר, "מי שחושב שאפשר לעצור את הקידמה דרך חקיקה או סנקציות - טועה ומתעלם מהמציאות. ככל שעוברות השנים, העולם הוירטואלי תופס מקום יותר גדול בפעילות העסקית, ולכן גם הכסף הוירטואלי - הביטקוין או מטבע אחר - נכלל בכך". מקור: גלבוס (מאת: אלה לוי-וינריב).