מד"ע הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבות (גוגל ישראל בע"מ ו- Google Inc) לפרסם את הסרט "תמימות המוסלמים" ב- YouTube ולחילופין לחסום את הגישה לסרט מישראל. בעתירה נטען כי מדובר בסרט פורנו שבו כוכב הסרט הוא הנביא מוחמד, המוצג כאכזר, שקרן ועוד. מד"ע טענה עוד שהפרסום מהווה עבירה פלילית של פגיעה ברגשי דת ושל הסתה לגזענות וכן לשון הרע כלפי כל מוסלמי.
השופטת מרים מזרחי קבעה כי איו מחלוקת כי האתר YouTube משמש פלטפורמה לשידור תוכן מקורי של יוצרים ומפרסמים, הנטען על-ידי הגולשים המשתמשים באתר וכי גם הסרט "תמימות המוסלמים" העולה לאתר על-ידי צד שלישי. מהבחינה הדיונית, ציין ביהמ"ש (מעבר לקשיים דיוניים נוספים כגון העובדה שלא הוגשה תביעה עיקרית יחד עם הבקשה)כי הבקשה אינה מופנית ישירות נגד YouTube, אף כי הסרט הועלה לשידור באתר זה. נקבע כי אין חולק ש- Google Inc רכשה את YouTube, אולם מדובר בתאגיד בעל אישיות משפטית משלו ולא ניתן הסבר מדוע לא צורפה YouTube כבעלת דין.
השופטת מזרחי ציינה כי לא נסתרה טענתה של מד"ע כי יש בידי Google Inc להסיר סרט פוגעני מהאתר או לחסום הגישה אליו. אולם, גם אם יניח ביהמש את קיום יכולת זו כעובדה, אין בכך כדי להתגבר על קושי היריבות ולא הונחה תשתית משפטית הולמת לטענה שניתן להסתפק באותה יכולת, כאשר הגוף שברשת שלו הועלה הסרטון אינו צד לדיון. "היה על המבקשים להתמודד ישירות עם YouTube ולא לנקוט דרכי עקיפין" - קבע ביהמ"ש.
יתר על כן, הובהר במהלך הדיון כי גם אם תבוצע פעולת חסימה כזו או אחרת בישראל, עדיין ניתן יהיה לראות את הסרטון באתרים אחרים. ביהמ"ש ציין כי אין הוא מוציא צו שאינו אפקטיבי. אכן, אין להתעלם מהתפוצה וההשפעה של אתרים בסדר גודל של YouTube ואולם, עדיין העתרות לצו תותיר פרצה משמעותית. הכניסה לאתר YouTube כדי לראות את הסרטון נעשית מבחירה, על-כן אין לשלול את האפשרות שהבחירה תעשה גם כלפי אתרים אחרים {ת"א 38748-09-12 המפלגה הדמוקרטית הערבית ואח' נ' Google Israel Ltd ואח'}.