פרופ' עופר גרוסקופף, שופט ביהמ"ש המחוזי מרכז, סילק על הסף בקשה מאוחדת לאישור תובענות כייצוגיות, לאור התנהלותם של המבקשים. מדובר ב- 17 בקשות נפרדות להכרה בתובענה כייצוגית, שאוחדו לתובענה אחת. כל אחת מ-17 הבקשות הוגשה בנפרד, כנגד נתבעים שונים, אך תכני כל הבקשות זהים והעומדים מאחוריהן הם אותם מבקשים ואותם באי-כוח מייצגים. כל הבקשות הוגשו כנגד בעלי אתרי אינטרנט העוסקים בשיווק קופונים ועסקים שונים שפרסמו את סחורתם באמצעות האתרים הללו. בכל הבקשות נטען כי המשיבים הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשנ"ב-1982, הידוע יותר בכינוי "חוק הספאם", בכך שלא כללו את המילה "פרסומת" בכותרת הודעות הדוא"ל ששלחו למנויי האתרים.

ביהמ"ש קבע כי המבקשים - עו"ד אסף חרסט, חיים כפיר, אשר אפריאט ותמיר ניסני - ניצלו לרעה בצורה בוטה את מכשיר התביעה הייצוגית וייצרו תביעות ב"פס ייצור" בכדי לזכות בשכר-טרחה. בכל המקרים, לא פנו עורכי הדין לנתבעים קודם להגשת התביעה. בין הנתבעים ניתן למנות את ידיעות אינטרנט, דלק מנטה, אופטיקה הלפרין, גרופר, ניופאן, זאפ מחשוב, ג'יימס ריצ'ארדסון, תפוז אנשים ועוד (סה"כ 29 משיבים).

ביהמ"ש קבע כי "קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית... הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סודיות יסוד, אשר כל אחת מהן די בה על-מנת להצדיק סילוק על הסף... ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין על-ידי קבוצה אחת של מבקשים ובאי-כוח מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה שהיא, בעיקרה, צופה פני עתיד". ביהמ"ש ציין עוד כי התביעות הוגשו לבתי משפט שונים וכי המבקשים אף לא טרחו לרשום חלק ניכר מהתביעות בפנקס התובענות הייצוגיות. 

בשולי ההחלטה דחה ביהמ"ש שתי טענות מרכזיות של המשיבים, לפיהן לא היו חייבים לציין את המילה "פרסומת" בדוא"ל וכי מדובר בזוטי דברים. המבקשים חויבו לשלם הוצאות בסך 5,000 ש"ח לכל משיב שהגיש תשובה בתיק וכן 2,000 ש"ח לכל משיב שב"כ התייצב לדיון בתיק {ת"צ 36086-07-11 עו"ד אסף חרסט ואח' נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה) ואח'}. מקור: News1.