עיון בתקנות החדשות מלמד שלראש רשות האוכלוסין ניתנו בהן סמכויות שבעולם החתימה האלקטרונית הן שמורות לרשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים. בין הסמכויות -
- קביעת התקנים שבהם יעמוד השבב שעל גביו תונפק התעודה האלקטרונית (תקנה 3(א) לתקנות החדשות) - וזאת בהשוואה לסמכות רשם הגורמים המאשרים לקבוע שאמצעי חתימה מסוים עומד בדרישות הטכנולוגיות הקבועות בתקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס"א - 2001 + לשנות מדי פעם את הדרישות הטכנולוגיות בתקנות אלה (סמכות שהרשם כבר הפעיל);
- קביעת הוראות לעניין אורך סיסמה להגנה על התעודה האלקטרונית שעל-גבי השבב, טיפול בתקלות, מס' נסיונות חוזרים אפשריים ואיפוס סיסמאות (תקנה 3(ד) לתקנות החדשות) - וזאת בהשוואה לסמכות הרשם בתקנה 8(ג) לתקנות חתימה מאובטחת הנזכרות לעיל;
- הנחיות לעניין תוכן ומבנה תעודה אלקטרונית לחתימה (תקנה 6(א) לתקנות החדשות);
במקביל מקנות התקנות החדשות לראש רשות האוכלוסין את סמכויות התפעול של הגורם המאשר המנפיק תעודות אלקטרוניות על-גבי תעודות הזהות החכמות של ממשלת ישראל. בכלל זה מוטל עליו לנהל רשימה של תעודות אלקטרוניות בטלות (סמכות הניתנת בעולם החתימה האלקטרונית לגורם המאשר שהנפיק את התעודות), לקבוע נהלי אבטחה למערכות ההנפקה של התעודה האלקטרונית, לחתום אלקטרונית על גבי התעודות האלקטרוניות לאימות שיוצאו לאזרחי המדינה ועוד. law.co.il מעיר שבכך לא נשמרת הפרדה נחוצה בין הגורם הרגולטורי המפקח (רשם הגורמים המאשרים בדרך-כלל) לבין הגורם המבצע (הגורם המאשר) - ובעולם התעודות האלקטרוניות שתנפיק המדינה, שני אלה יהיו אחד, ראש רשות האוכלוסין.
מאז נחקק חוק חתימה אלקטרונית נקבעו בכמה דינים הוראות החורגות מהמנגנון שבו ויוצרים הסדרים ייחודיים. בין הדינים האלה - הוראות מס הכנסה (ניהול ספרים) וחוק נירות ערך. law.co.il טוען שדווקא בנושא כ"כ מקצועי היה על המדינה לדבוק בקפידה ברגולטור היחיד שיצרה בתחום זה, ולא ליצור הסדרים שונים המרבים אי-בהירות ומבוכה.