כך הבטיחה היום עו"ד הילה דוידוביץ, נציגת משרד המשפטים, בישיבה שנערכה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הועדה, בראשות חבר הכנסת מאיר שיטרית (קדימה), דנה בהצעת החוק הפרטית שהוגשה על-ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (הבית היהודי), הקובעת תנאים וסדרי דין לחשיפת זהותם של משתמשי אינטרנט אנונימיים שפרסמו לשון הרע. תזכיר החוק שתפרסם הממשלה יספק מסגרת אחידה לחשיפת פרטי מעוולים אנונימיים ומראש לא יוגבל ללשון הרע אלא יחול גם על עוולות אחרות ובהן פגיעות בקניין רוחני.

מרבית הדוברים בוועדה - ובהם יוזם הצעת החוק, חה"כ אורלב - הדגישו כי אינם מבקשים לפגוע בזכות לביטוי אנונימי כשלעצמה. תזכיר החוק הממשלתי מבקש לקבוע שאדם יהיה זכאי לפנות לבימ"ש ולבקש חשיפת פרטים של מעוול עם המעשה שכלפיו הוא מלין מעורר "חשש של ממש" לביצוע עוולה ויש סיכוי של ממש שהתובענה בתיק העיקרי תתקבל. בנוסף, הגולש האנונימי יוכל להתנגד לחשיפת פרטיו, תוך ניצול הגנות מוגדרות שיקבעו לשם כך בחוק.

עו"ד צפריר הנגבי, שייצג את חב' ברק בהלכת רמי מור שקבעה כי אין בחוק הליך המאפשר חשיפת פרטי מעוול אנונימי, הציע לקבוע כי זהות המעוול תחשף רק במקרה שפעל בזדון. עורך YNET, יון פדר, הסכים כי חופש הביטוי באינטרנט מנוצל לעתים לרעה ותאר בפני הוועדה את מנגנוני הסינון (אנושי ואוטומטי) שמפעיל האתר על טוקבקים לפני פירסומם. לדבריו, כ-80% (!) מהטוקבקים מסוננים מראש. עו"ד חיים רביה, ב"כ אקו"ם [גילוי נאות, רביה הוא המפעיל של אתר אינטרנט זה] הזהיר שבהעדר פתרון, אתרים וספקי שירותי אינטרנט ימצאו עצמם תחת תביעות בניסיון להטיל עליהם אחריות לתכני גולשים. הוא תאר בשם אקו"ם תיקונים להצעת החוק של ח"כ אורלב, שנערכו ברוח הצעת חוק מסחר אלקטרוני שנגנזה ואשר לפיהם אפשר יהיה לתבוע מעוולים בקנין רוחני. חה"כ אורלב ושטרית תמכו בהצעה להרחיב באופן זה את נוסח החוק.