החלטה בעלת השלכות תקדימיות בארה"ב עשויה לשים קץ לתביעות המוניות נגד משתפי קבצים. בית משפט פדראלי מחוזי דחה את בקשתו של בעל זכויות יוצרים, לקבל מספקי גישה לאינטרנט את פרטיהם של מי שלכאורה הפרו את זכויותיו, בהתאם לכתובת ה-IP שלהם, בנימוק כי כתובת IP אינה שווה לאדם. בשנה האחרונה, תבעו בעלי זכויות יוצרים למעלה מ- 100,000 משתפי קבצים בארה"ב בלבד. מטרתם של ההליכים ההמוניים היא להשיג את פרטיהם האישיים של המפרים לכאורה ולהשתמש במידע שהושג על-מנת לקיים מו"מ על הסכם פשרה, שסכומו נע לרוב בין כמה מאות דולרים לכמה אלפי דולרים. עורכי דין שונים, הציבור הרחב וקבוצות העוסקות בהגנת הצרכן השוו את הפרקטיקות הללו לסחיטה. אם ההחלטה תאומץ על-ידי שופטים אחרים, עשוי להיווצר חסם בפני המשך התביעות ההמוניות.

ההחלטה ניתנה בעניין VPR Internationale v. Does 1-1017, בה דחה ביהמ"ש את בקשתה של החברה הקנדית, המפיצה סרטים פורנוגרפיים, לזמן את פרטיהם של מנויי ספקיות גישה לאינטרנט, בהתאם לכתובת IP. כאמור, הנימוק הוא כי כתובת IP אינה שווה לאדם, בפרט במקרים שעניינם בתעשיית הבידור למבוגרים, שם בקשת המידע עשויה להפריע לקיומו של הליך הוגן. בהחלטתו, ציין ביהמ"ש מקרה שארע לאחרונה, בו פשטו רשויות אכיפת החוק בארה"ב על בית, בחשד כי מתקיימת בו פעילות הנוגעת לפורנוגרפיית ילדים, רק משום ששכן השתמש ברשת האלחוטית הבלתי-מאובטחת של בעלי הבית בלא ידיעתם. השופט סבר כי גם במקרה זה עשוי להתעורר מצב בו חלק מאלו החשודים בביצוע ההפרות, עשויים לא להיות קשורים למקרה. מקור: TorrentFreak.