גוגל החלה ב- 2004 בפרוייקט הסריקה שלה, במסגרתו המירה עד כה לקבצים דיגיטליים כ- 12 מיליון ספרים ואפשרה חיפוש מקוון בהם. ב- 2005 הוגשה נגדה התובענה הייצוגית שבמסגרתה הוגשה כעת הפשרה, ובין הצדדים קוים משא ומתן לגיבושו של הסדר מאז 2006. ההסכם שהתגבש במסגרת משא ומתן זה הוא ארוך ומסועף (161 עמודים, בלי הנספחים...). במסגרתו גוגל תשלם פיצוי חד פעמי בסכום של 45 מיליון דולר עלה עתקת ספרים שביצעה - אבל חלקו הבעייתי כולל היתר לגוגל לסרוק ולמכור עותקים דיגיטלים של ספרים, בלא לקבל הסכמה מראש של המחברים (Opt In). בעל זכויות שיחפוץ בכך יוכל רק לדרוש את סילוק יצירותיו מהמאגר (Opt Out). לאחר אישורו הראשוני של ההסדר בנובמבר 2008, הוגשו לו מאות התנגדויות.
בין הנימוקים שניתנו לדחיה -
- היקף ההתנגדויות הרבות להסדר (הוגשו כ- 500 תגובות לו, שרובן שללו אותו);
- העובדה ש- 6,800 מחברי קבוצת התובעים הודיעו שהם מתנתקים (opt-out) מהמנגנון שנקבע בו;
- הוראות ההסדר שביקשו ליצור מנגנון לפיצוי בעלי זכויות יוצרים על סריקה בלא היתר, ובפרט של "ספרים יתומים" שבעלי הזכויות בהם לא אותרו - הן עניין לחקיקה בקונגס ולא להסכם בין גופים פרטיים;
- ההסדר מקנה לגוגל זכות לנצל יצירות שבאופן אחר אין לה זכות לנצלן והוא נותן בידה שליטה על מיליוני ספרים, רבים מהם "יצירות יתומות" - וכל זאת למרות שגוגל עוסקת בהעתקה בוטה של יצירות בלא לקבל תחילה את הסכמת בעלי זכויות היוצרים;
- מתחרי החברה - MS ואמאזון - ניהלו תהליך ממושך ויקר של השגת הסכמת בעלי זכויות היוצרים תחילה. בית המשפט מצטט אחד המתנגדים שאמר "גוגל קידמה את פרוייקט זכויות היוצרים שלה תוך התעלמות מכוונת מזכויות המחברים. תוכניתה העסקית היתה: 'אז תתבעו אותי'.
- הטלת הנטל על בעלי זכויות להגן על יצירות, שגוגל העתיקה מבלי לקבל תחילה את הסכמתם, אינה תואמת את דיני זכויות היוצרים, ולבטח יהיו מחברים רבים שלא יהיו מודעים לזכויותיהם;
- שיקולי תחרות - ההסדר יתן לגוגל מונופול דה פקטו על יצירות שאין תובעים בהן זכויות; ההסדר יקנה לגוגל שליטה בשוק החיפוש (בין השאר מפני שגוגל יכולה לפיו לשלול ממתחריה חיפוש ב"יצירות יתומות");
- חששות מתחם ההגנה על פרטיות קוראים הוגדרו בהחלטה כ"ממשיות" ועם זאת נקבע שהן כשלעצמן לא היו משמשות עילה לדחית ההסדר;
- להסדר תחולה רחבה על יצירות של מחברים זרים שפורסמו מחוץ לארצות-הברית, אולם זכויותיהם נרשמו בה. בין השאר מונה פסק הדין התנגדויות מישראל, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, בלגיה ומדינות רבות אחרות. בית המשפט ער לחשש שהדבר יגרום לארצות-הברית להפר אמנות בינלאומיות בנוגע להגנה על זכויות יוצרים (ברן ו- TRIPS) שלפיהן לא ניתן להעתיק יצירות בלי הסכמת בעלי הזכויות מראש, אף כי הוא נמנע מקביעה שכך אכן יהיה;