צילום הודעות SMS אינו מהווה האזנת סתר אסורה, כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב. ההחלטה התקבלה במסגרת הליך בין החברות רויכמן שיש ואבן בע"מ ושחף אבן ושיש בע"מ. המשיבה (שחף) הגישה בסך 5.3 מיליון ש"ח נגד המבקשת (רויכמן), בטענה כי הפרה הסכם שיווק בלעדי שנחתם בין הצדדים. באמצעות המסרונים ביקשה להוכיח שרויכמן הפרה את סעיף הבלעדיות בהסכם השיווק. ואיך הגיע צילום המסרונים לידי שחף? זה סיפור בפני עצמו: נציגי הצדדים נפגשו במהלך תערוכה בארה"ב. נציג רויכמן ציין בפני נציג שחף כי איבד את משקפי הקריאה שלו וכי הוא מתקשה בהפעלת הטלפון הנייד. האיש של שחף הציע לנסות ולבדוק אם יש דרך להגדיל את גודל הכיתוב במכשיר. כשקיבל לידיו את המכשיר, גילה (לדבריו בתום לב ובשגגה) מספר הודעות סמס הנוגעות להתקשרות עסקית בין רויכמן לאחרים.

השופט יהושע גייפמן ציין כי ס' 13(א) לחוק האזנת סתר מאמץ את תורת "פירות העץ המורעל" ואינו מותיר שיקול דעת לביהמ"ש ביחס לקבילות הראיה, במידה ואכן ייקבע כי מדובר בהאזנת סתר אסורה. "האזנת סתר" היא האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. "האזנה" מוגדרת כהאזנה לשיחת הזולת, לרבות קליטה או העתקה, באמצעות מכשיר. סמסים נכללים בהגדרת 'שיחה' בחוק, אולם העיון בהם לא נעשה באמצעות מכשיר. הוא נעשה תחילה בהסכמה לצורך הגדלת הכיתוב בטלפון הנייד של המבקש והפך לעיון שאינו בהסכמה. נקבע כי משבוצע העיון בעיניו של נציג המשיבה, ללא הסתייעות במכשיר, אין הדבר עולה כדי האזנת סתר, גם אם הדבר הינו בגדר פגיעה בפרטיות. עוד קבע ביהמ"ש, שהפעולה הנוספת, של צילום המסרונים, נעשה באמצעות מכשיר, אבל היות שלא בוצעה בו-זמנית עם קבלתם אינה בגדר האזנת סתר וכך הוא הדין ביחס לצילומם. העיון והצילום נעשה לאחר שאלו נאגרו בזיכרון המכשיר וללא כל זיקה לשלב בו נשלחו המסרונים. לפיכך, נדחתה הבקשה {ת"א 1477-09 רויכמן שיש ואבן בע"מ ואח' נ' שחף אבן ושיש בע"מ}.