- האמנה תדרוש שמדינות החתומות עליה יאסרו ייבוא מקביל של מוצרים מוגנים בזכויות יוצרים, אם בעל הזכויות ידרוש זאת (ייבוא מקביל הוא פעולה חוקית לגמרי לפי הדין הנוכחי בישראל: פסק-הדין המכשיר ייבוא כזה ניתן לפני שנים ארוכות בעניין פרקר);
- תידרש אכיפה פלילית של עקיפת אמצעי הגנה דיגיטליים (DRM) גם אם העקיפה לא שימשה להפרת זכויות יוצרים. law.co.il מעיר שישראל (כמרבית המדינות המערביות) לא חוקקה איסור על עקיפת אמצעים כאלה, והאיסור הקיים בדין האמריקאי זכה במרוצת השנים לביקורת נוקבת.
- אחריות ספקי אינטרנט להפרות זכויות יוצרים תורחב הרבה מעבר (Well beyond כלשון הדיווח המקורי) לזו הקבועה כיום ב- Digital Millennium Copyright Act האמריקאי;
- ספקי אינטרנט יידרשו לזהות משתמשים לפי דרישה;
- תורחב הגנת פטנטים: בין השאר, אמצאה תוכר ככשירת פטנט גם אם תוצאתה אינה בהגברת היעילות הידועה של המוצר נשוא הפטנט;
- איסור על התנגדות צדדים שלישיים לבקשת פטנט.
ארצות-הברית מקדמת (עוד) אמנה נוקשה להגנת קניין רוחני
זמן קריאה:
דקה אחת
עוד בטרם הסתיים אישורה של האמנה הבינלאומית הכה-שנויה-במחלוקת נגד זיופים והפרות של זכויות יוצרים (ACTA), ארצות-הברית החלה לקדם אמנה קיצונית יותר בשם Trans Pacific Partnership Agreement (TPP). טיוטה של המסמך הודלפה ל- TechDirt והיא חושפת שורה של דרישות מרחיקות לכת, שעל-פי הדיווח חורגות בעליל גם מאמות המידה הקבועות בדיני ארצות-הברית עצמה: