עובדות המקרים
בערעור הראשון, בעניינה של טלי איסקוב ומעסיקתה חברת פאנאיה, ביקש המעסיק להגיש תדפיסים מתיבת הדואר האלקטרוני של העובדת כדי להוכיח שהיא פוטרה לא בשל היותה בהריון, כפי שטענה, אלא בשל היעדר נאמנות למקום עבודתה. בית הדין האזורי סבר שהעובדת הסכימה במשתמע לחדירה לתיבת הדואל שלה ובהתאם דחה את טענתה לפגיעה בפרטיותה והתיר את הגשת התדפיסים. על כך ערערה איסקוב.
הערעור השני נסב על רן פישר ומעסיקתו חברת אפיקי מים: העובד השתמש במהלך עבודתו בתיבת דואר חיצונית-פרטית של נטוויז'ן לצורך משלוח הודעות שלטענת המעביד הסבו לו נזקים כספיים ואחרים. בית הדין האזורי סירב לקבל כראיה את תדפיסי ההודעות בנימוק שהוגשו תוך פגיעה חמורה בפרטיותו של העובד. בית הדין אף דחה את טענת אפיקי מים כי פישר הסכים במשתמע לעיון בתכתובות כיוון שהן נמצאו בפח האשפה שבמתחם העבודה. על כך הוגש ערעורה של החברה.
פסיקת בית הדין הארצי
איזון אינטרסים. למעסיק זכות להגן על רכושו הפיסי והווירטואלי. לפיכך הוא רשאי לנקוט אמצעי אבטחה, ובין השאר לפקח על פעילות עובדיו כדי לוודא שלא יעשו שימוש בלתי מורשה או בלתי חוקי במשאביו, לרבות משאבי המחשב והתקשורת שהוא מעמיד לרשותם. עם זה, מעקב אחרי העובד במקום העבודה, חדירה למחשב ולדואר האלקטרוני ששימשו אותה ואיבוד השליטה על הפרטיות במידע האישי שלו, עלולים לפגוע בכבודו, בפרטיותו ובאוטונומיה שלו. יש לאזן אפוא בין זכות העובד לפרטיות לזכות המעסיק בקניינו.
קביעת מדיניות. על המעסיק ליידע בבירור את עובדיו אודות טכנולוגיות המידע והתקשורת במקום העבודה תוך אבחנה בין אלה לבין הטכנולוגיות שביכולתו ובדעתו לנקוט בנוגע למעקב (לרבות חדירה לתיבות דואל שהוקצו לעובד ולתוכן התכתובת בהן). במסגרת זאת על המעסיק לקבוע בבירור כללי התנהלות במרחב הווירטואלי, במחשב ובטכנולוגיות המידע במקום העבודה – ואת גבולות המותר והעסוק בשימוש בהם ובגישה לאתרים.
מגבלות על המדיניות. הפעלת זכות הקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שלו בקביעת המדיניות בנוגע לשימוש במחשב, תיעשה לפי דין ובמסגרתו – לרבות חובות תום הלב, הנאמנות וההגינות שביסוד יחסי העבודה. מן הראוי הוא כי מדיניות מקום העבודה תיקבע תוך שיתוף והיוועצות עם נציגות העובדים או ארגוני העובדים, בשאיפה לגבש מדיניות מוסכמת.
נסיבות המצדיקות ניטור אלקטרוני. רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן, שיש בהן לגרום פגיעה חמורה באינטרסים של המעסיק כגון התנהלות פלילית של העובד או התנהלות פוגענית אחרת של העובד, יכול ותמצא הצדקה לקיום מעקב וניטור תכתובת אלקטרונית ("עקרון הלגיטימיות"). חדירה לתכתובת מייל תיעשה רק לאחר שמוצו כל שאר אפשרויות המעקב ולאחר שנבחנו אמצעים חלופיים למעקב שפגיעתם בזכויותיו החוקתיות של העובד קטנה יותר ("עקרון המידתיות"). אין לחרוג ממטרת האיסוף הראשוני של מידע ("עקרון צמידות המטרה"). יש להביא לידיעת העובדים בפירוט, בבירור ובבהירות את כללי המדיניות הנוהגת והמחייבת במקום העבודה בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מידע ולפרט את הנסיבות המצדיקות ניטור כללי ומעקב ספציפי אחר עובד, טכנולוגיות המעקב ומהותן ("עקרון השקיפות"). ככל שבמועד קבלת העובד לעבודה לא הובאה לידיעתו ולהסכמתו מדעת ומרצון המדיניות הנוהגת במקום העבודה או שלא היתה בתוקף מדיניות האוסרת שימוש בטכנולוגיות מידע לצרכים פרטיים – קמה לעובד ציפיה סבירה לפרטיות שאז המעביד אינו רשאי לחדור לתוכן המייל האישי של העובד (ובלבד שהשימוש הווירטואלי שעשה זה האחרון במשאבי המעביד לצרכיו הפרטיים, נעשה בתום לב ומבלי לפגוע בעבודתו).
קבלת הסכמה מפורשת מדעת ומרצון חופשי. בכפוף לכל התנאים הללו, ככל שהמעסיק מבקש לקיים פעילות מעקב וחדירה לתיבה שהוקצתה לשימושו האישי של העובד, עליו לבקש מהעובד הסכמה מוקדמת לפעולות אלה ולקבלה כנדרש בדין.
הסכמה 'מדעת' מחייבת להביא בפני העובד את כל המידע הרלבנטי באופן שיאפשר לו לקבל החלטה אם להסכים לניטור או לגישה. הסכמה 'מרצון חופשי' מחייבת שההסכמה תהיה מידתית ולא גורפת, נטולת כפייה ומאפשרת לעובד בחירה אמיתית.
בניסיונו לקיים איזון ראוי בין זכות העובד לפרטיות בתכתובותיו האישיות באמצעות תיבת הדואל לבין זכות המעביד להגן על האינטרסים שלו ועל מקום העבודה, אבחן בית הדין הארצי לעבודה בין ארבעה סוגים של תיבות דואר אלקטרוני שעשויות לשמש את העובד וקבע לגבי כל אחת מהן את התנאים שבהתמלאם יוכל המעסיק לחדור אל התיבות:
- תיבת דואל מקצועית. זוהי תיבה שהמעביד סיפק לעובד לשימוש מקצועי בלבד במסגרת עבודתו והיא אסורה לשימוש פרטי. לאור ייעודה, המעביד רשאי לקיים בתיבה זו פעולות ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תקשורת בכלל ונתוני תוכן לרבות תכתובות דואל - זאת בכפוף להודעת המעביד לעובדיו על נוהל מדיניות בנוגע לשימוש המותר שבתיבות הדואל המוקצות לעובדים ועל זכות המעביד לקיים פעולות ניטור ומעקב בתיבות אלה. אם העובד בכל זאת השתמש בתיבה המקצועית לצרכים פרטיים, בניגוד למדיניות הנוהגת במקום עבודתו, רשאי המעביד לגשת לתכתובות הדואר האלקטרוני האישיות האלה רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות גישה כזו ובכפוף לקבלת הסכמתו של העובד. על הסכמת העובד להינתן באופן ספציפי לכל גישה לתוכן האישי בתיבה.
- תיבת דואל "מעורבת" המיועדת הן לשימוש מקצועי והן לשימוש אישי. על המעביד להוכיח כי התקיימו נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות את הגישה לתיבה המעורבת, ולנקוט באמצעים טכנולוגיים פחות פולשניים לפני פעולות הניטור, שיאמתו את החשד לשימוש לא ראוי בתיבה. אם התקיימו תנאים אלה, הרי שככל שמדובר בתכתובת מקצועית – יכול המעביד לגשת ולעיין בתכתובות. אולם, אם מדובר בתכתובת אישית בתיבה המעורבת - יידרש המעביד לקבל את הסכמת העובד הספציפית לכל גישה לתוכן האישי בתיבה.
- תיבת דואל אישית במקום העבודה. אם מדובר בתיבה אישית שמלכתחילה הועמדה רק לצרכיו הפרטיים של העובד, הרי שנדרשת הסכמה ספציפית של העובד לכל פעולת מעקב וגישה לתיבה, לרבות אם המעביד מבקש לגשת לא רק לתוכן הודעות אלא גם לנתוני תקשורת המתייחסים לפעילות התיבה.
- תיבת דואל פרטית חיצונית שבבעלות העובד. נאסר על המעביד לעקוב אחר נתוני התקשורת או השימוש שעושה העובד בתיבה זו ולגשת לתכתובות הפרטיות שבתיבה זו. אם סבור המעסיק כי נתקיימו נסיבות חריגות המצביעות על חשש לפעילות פוגענית במקום העבודה באמצעות התיבה הפרטית, רשאי המעביד לפנות לבית הדין האזורי לעבודה ולבקש צו חיפוש ותפישה מסוג "אנטון פילר" של תיבת הדואר האלקטרוני הפרטית. צו כזה יינתן במקרים נדירים בלבד, נוכח הפגיעה המשמעותית בפרטיות העובד.