חיסיון עורך דין-לקוח יכול לחול גם על מסמכים שנמצאים ברשות הלקוח, ולא רק על מסמכים הנמצאים במשרדו של עורך דין, ובנוסף הוא יכול לחול גם על תכתובות אי-מייל, שיחות טלפון או שיחות שהתנהלו באמצעים אחרים - כך קבע בית המשפט העליון אתמול במסגרת ספיחי החקירה הפלילית בפרשת רמדיה (רע"פ 8873/07)‏. מדובר בהליך שמנהלים חברת היינץ ישראל ומנכ"לה לשעבר, משה מילר, נגד המדינה, בעקבות החלטת המשטרה להשתמש בתכתובת מייל שנתפסה במשרדו של מילר הנמצא בבניין משרדיה של היינץ. בחיפוש במשרד נתפס גם כונן קשיח של מחשבו של מילר, וזה הוכנס לשקית אטומה עד שיוכרע בגורל החיסיון. נשיאת העליון דורית ביניש קבעה - בהסכמת השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן - כי "כשם שלא קיימת הצדקה לסווג את תחולת חיסיון עורך דין-לקוח על מסמכים שונים לפי מפתח גיאוגרפי - כך לא קיימת הצדקה להבחין בין צורות תקשורת שונות בין עורך דין ללקוחו. דהיינו, החיסיון חל במידה שווה על שיחה שהתנהלה בעת מפגש, באמצעות טלפון, דואר אלקטרוני או במדיום רלוונטי אחר".‏ מקור: גלובס

לעיון בפסק-הדין: רע"פ 8873/07 רע"פ 10573/08 היינץ ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'.