ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א דחה את תביעתו של חגי פורת, לפיצוי בסך 2,000 ש"ח בגין 2 הודעות SMS שיווקיות שנשלחו אליו על-ידי מכון הכושר Great Shape, אליו היה מנוי בעבר. התביעה הוגשה מכח הוראות ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, האוסר על משלוח דברי פרסומת, לרבות באמצעות הודעות מסר קצר, מבלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב ומראש של הנמען. הנתבעת, חברת גרייט שייפ בע"מ, טענה כי במסגרת התקנון שעליו חתומים לקוחותיה, נקבע במפורש כי היא רשאית לשגר אליהם דברי פרסומת. השופט אילן דפדי ציין כי אין מחלוקת כי לפורת ניתנה אפשרות להודיע לנתבעת כי הוא לא מעוניין לקבל ממנה הודעות נוספות; כי לא יצר קשר עם הנתבעת וכי דבר הפרסומת שנשלח אליו מזמין אותו לקבל שירות שסופק לו בעבר על-ידי מכון הכושר. ביהמ"ש קבע כי הנתבעת לא הציגה תקנון חתום על-ידי פורת ולא עמדה בנטל להוכיח כי הודיעה לו כי פרטיו ישמשו למשלוח דברי פרסומת. על-אף האמור, קבע ביהמ"ש כי אין לפסוק פיצוי כלשהו לזכות פורת. בין היתר, קבע השופט כי פעולת הנתבעת נעשתה בתום לב, הואיל וסברה כי לאור הוראות התקנון הנה רשאית לעשות כן. התובע היה לקוח הנתבעת והתאפשר לו להודיע לה כי אין הוא מעוניין לקבל ממנה הודעות. ביהמ"ש ציין כי דווקא התנהלות התובע מצביעה על חוסר תום לב מצדו, לאחר שלא הציג את העובדות כהוויתן. התובע ניסה להציג לביהמ"ש מצג כוזב, לפיו החליטה הנתבעת לשלוח לו מסרונים פרסומיים סתם כך, לאחר שלא היה לקוח שלה במשך 4 שנים, שעה שהיה לקוח הנתבעת כשנה בטרם הגשת התביעה. התובע יכול היה להימנע מהצורך לנקוט הליכים משפטיים, אם רק היה מודיע לנתבעת לאחר קבלת המסרון הראשון, באמצעות מסרון משלו, כי אין הוא מעוניין לקבל ממנה מסרונים והנתבעת הייתה ככל הנראה חדלה מכך. אך התובע לא פעל כך. ביהמ"ש דחה את התביעה והורה לפורת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח {תק 15877-12-08 חגי פורת נ' גרייט שייפ בע"מ}.