בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי אין הצדקה להורות לחברת וואלה תקשורת בע"מ לחשוף את כתובת ה-IP של מי ששלח שתי הודעות דואר אלקטרוני אל ראש עיריית אריאל ובהן התייחסות שלילית ופוגענית כלפיו וכלפי עובדי העירייה. השופט אבי זמיר ציין כי הפסיקה הדנה בסוגיה זו נוקטת בשתי גישות עקרוניות, שלכאורה אינן עולות בהכרח בקנה אחד. האחת נוטה לצמצם את מסגרת המקרים שבהם ראוי לחשוף את זהות הכותב והשנייה נוטה להרחיבה. הצדדים הזכירו גם את הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, שטרם אושרה. ביהמ"ש קבע כי הצעת החוק מבטאת את המבחן הראוי - "גם בטרם הבשלתה למעשה חקיקה גמור ועשוי, יש בה כדי ללמד על "הלך הרוח" של המחוקק וניתן למצוא בה את האיזון המתחייב בין הזכויות המתנגשות". נקבע כי "הנחת הדעת" של ביהמ"ש לחשיפת הפרטים תתרחש, אם יהיו בפניו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. על ביהמ"ש להיווכח כי לתביעת המבקש סיכויים טובים להתקבל, אפילו לכאורה. מבחן זה ראוי, מאחר ואין הוא מתיר מסירת הפרטים באופן גורף, אך גם יש בו כדי להרתיע גולשים מביצוען של עוולות נזיקיות באופן חופשי, תוך עשיית שימוש בכלי המהיר והנוח של רשת האינטרנט ותוך הסתתרות מאחורי מסך האנונימיות. בנסיבות המקרה, קבע ביהמ"ש כי שתי הודעות המייל נשוא התביעה אינן מקימות עילת תביעה טובה בידי התובעת או מי מאנשיה, באשר לשלושת האיסורים החקיקתיים הנקובים בכתב התביעה (הסתה לגזענות, הטרדה מאיימת ולשון הרע) ולפיכך דחה את התביעה ללא צו להוצאות {א 2433/07 עיריית אריאל נ' וואלה תקשורת בע"מ}.