בית המשפט השלום בתל-אביב דחה את בקשתו של המקומון "ערב ערב באילת", לחשוף את זהותו של גולש אינטרנט אנונימי, שפרסם לכאורה דברים המהווים לשון הרע אודותיו. המקומון הגיש בקשה למתן צו עשה זמני, אשר יורה לחברת 012 סמייל תקשורת בע"מ למסור לו את זהות המשתמשים בשתי כתובות IP. המקומון טען כי גולשים אנונימיים פרסמו כותרת שקרית ומזויפת באתר האינטרנט eilati.co.il, כאשר הרקע לדברים היא מערכת הבחירות המקומית בעיר אילת. השופטת בלהה טולקובסקי קבעה כי בהעדר חקיקה המסדירה את סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטטוטורית בין חופש הביטוי של הדוברים באינטרנט, לבין זכותו של הפרט להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט דעות שונות בסוגיה זו. לדבריה, משהצעת חוק מסחר אלקטרוני טרם גובשה לכלל חקיקה ומשטרם נפסקה הלכה על-ידי ביהמ"ש העליון, יש לנקוט בדרך הביניים ולבחון הבקשה בהתאם למבחנים שהותוו על-ידי השופט עמית ב"פרשת רמי מור".

במקרה דנן, קבע ביהמ"ש כי לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצטברות לכדי אותו "דבר מה נוסף", המצדיק את חשיפת זהותו של הגולש האנונימי. על-אף שהמקומון טוען כי הפרסום נחזה להיות כותרת של ידיעה מתוך עיתון כלכלי, הרי שמדובר בקטע סרוק שלא ברור מה מקורו. ביהמ"ש ציין כי המשקל שקורא סביר עשוי לייחס לפרסום מסוג זה, בפרט על רקע קיומה של מערכת בחירות, אינו גבוה. בנוסף, משכו הקצר של הפרסום מצמצם עד למאוד את פוטנציאל הפגיעה הטמון בו ומשמנהל האתר הפעיל את סמכותו ודאג להסרה מיידית של הפרסום, עוד באותו היום, אין הצדקה להתערבות ביהמ"ש בחשיפת זהותו של הגולש האנונימי. בנסיבות הענין, היה באפשרות המקומון להגיב על הפרסום, להכחישו ולהפריכו באתר בו פורסם. המקומון לא פנה לגולש האנונימי, להעמידו על הכוונה להגיש תביעה ולבקש ממנו לחשוף את זהותו, באתר בו התפרסם הפרסום הפוגע. לאור הנסיבות דלעיל, דחה ביהמ"ש את הבקשה. עם זאת, נעתר ביהמ"ש לבקשתו הנוספת של המקומון והורה ל- 012 לשמור ברשותה את הנתונים הרלבנטיים, עד למתן פס"ד בתובענה העיקרית [בש"א 180513/08 א 53045/08 ערב ערב באילת נ' פלוני/ת ואח'].