בית המשפט השלום בתל-אביב הטיל 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ש"ח על שחר כהן, שהורשע לפי הודאתו בהחזקת פרסומי תועבה שבהם דמותם של קטינים, עבירה לפי ס' 214(ב3) לחוק העונשין. כהן הוריד למחשבו האישי, מאתרי אינטרנט שונים, אלפי תמונות פורנוגרפיות של קטינות, לרבות תינוקות. כהן ביקש להימנע מהרשעתו וטען כי מדובר בעבירה "טכנית" בלבד, הואיל ולא הפיץ את חומר התועבה, אלא רק החזיק אותו במחשבו, בד' אמותיו, בלא שפגע בזולתו. השופטת גיליה רביד קבעה כי העבירה האוסרת על החזקת חומר תועבה הנוגע לקטינים לא הוספה לספר החוקים בהיסח הדעת ותוך התעלמות מהעובדה שמדובר בהחזקה לשימוש פרטי ואישי. לדבריה, הייתה זו מטרתו המוצהרת של המחוקק להילחם בכל דרך ואמצעי בתופעה של ניצול קטינים. משהביע המחוקק עמדה לפיה קיים אינטרס ציבורי כבד משקל להילחם בתופעה, אין מקום להעלות את הטענה שיש להתייחס לעבירה כ"טכנית" וכי יש להתחשב לקולא בעובדה שהיא מתבצעת בד' אמות לעיני הפרט בלבד. ביהמ"ש קבע כי עמדה זו של המחוקק מחייבת את ביהמ"ש ליתן משקל ממשי להגנה על קורבנות פוטנציאליים ולהוקיע את ההחזקה של חומר תועבה בו מופיעים קטינים. המסר המגנה והמרתיע המצופה כי ייצא מביהמ"ש, אינו מתיישב עם הימנעות מהרשעה. לפיכך, הורשע כהן בגין העבירה שבה נמצאה אשם והוטלו עליו הענשים דלעיל {פ 3467/08 מדינת ישראל נ' כהן שחר}.