השופטת ריבה ניב קבעה בהחלטתה כי ביסוד הדילמה עומדת העליונות שניתנה לחופש הביטוי האנונימי ברשת, שנצבעה בגוונים שונים בפסיקה. לדבריה, הכל מסכימים כי יש לאזן בין האינטרסים השונים, זה של הנפגע מחד גיסא וזה של הכותב האנונימי מאידך גיסא, אך גם אם ינקוט ביהמ"ש בשיטה המקלה על מבקשי החשיפה, לא נתקיימו היסודות המצדיקים היעתרות לבקשה. עוד קבעה השופטת כי מרבית התגוביות במקרה דנן יצאו כנגד הפרויקט וכי גם אם השיח אינו מנומס, יש בו משום הבעת דעה וביקורת במאבק ציבורי בתחום האקולוגיה.
ביהמ"ש לא שוכנע כי התגוביות שלגביהן נתבקשה החשיפה פגעו במבקשים, למעט העובדה שנכתבו לכאורה בשמם וכי לענין זה לא יכול להיות ספק בליבו של כל קורא כי לא המבקשים הם שכתבון {בש"א 160133/08 א 23850/08 הרודס בניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח' נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ}.