עם זה, עיון בדו"ח עצמו מגלה שרק בתחום אחד יש בו תלונה מוגדרת והיא נוגעת להגנה בלתי מספקת בישראל על פטנטים בתחום התרופות. פרט לזה, אין בו שום אמירה מהותית המבהירה מדוע נותרה ישראל ב"רשימת המעקב" (Watch list) האמריקאית. כל שנאמר הוא שארצות הברית מצפה שישראל תיישם אמנת WIPO (הכוללת איסורים על עקיפת אמצעי הגנה דיגיטליים) ותספק הגנה נאותה על קנין רוחני כמתחייב ממעמדה כשותפה של ארה"ב (...) ומכוונתה להצרף כחברה באירגון המדינות המפותחות (OECD). זהו.
ללא-מאמינים (בכל זאת העתונות מה-זה חוגגת על המעט הזה...) הנה המקור:
The United States hopes to see Israel accede to and implement the WIPO Internet Treaties in order to address the growing problem of Internet piracy in Israel. As noted in last year’s report, the United States expects Israel to provide an appropriately high level of IP protection that reflects its status as a partner in the U.S. – Israel FTA and its objective of becoming a member of the Organization for Economic Co-operation and Development (OECD). The United States will continue to work together with Israel during the Out-of-Cycle Review to ensure the strengthening of Israel’s IPR regime.
לעומת זה, מם-כו מזכירה לי (וגם בצדק עושה לי את המוות כדי שאאזכר כאן - ח.ר.) פוסט מ- 21.3.2008 של וויליאם פטרי (כיום, יועץ בכיר לגוגל בנושאי קנין רוחני, אבל הפוסט נכתב באופן פרטי) המותח ביקורת נוקבת על העמדה האמריקאית - ומשבח במילים חמות את העמידה הישראלית נגדה. הוא מכנה את הדו"ח האמריקאי "יהיר" וגם "פוגע בריבונותן של ממשלות אחרות". פטרי תוהה מדוע אי-אישרור אמנות WIPO פירושו כישלון לספק הגנה מספקת ואפקטיבית ליצירות אמריקאיות בגדר הדברים בחוק הסחר (האמריקאי שמכוחו ניתן הדו"ח האמור – ח.ר.) ודי בו להצדיק כפיית עונשים לפי אותו חוק? האם הגנה מספקת ואפקטיבית פירושה באמת שכל המדינות האחרות חייבות לא רק לאשרר את האמנות אלא גם ליישם אותן בדרך שארצות הברית עושה? חוק הסחר האמריקאי עצמו אינו כולל חיוב על מדינות אחרות לכוף עצמן לאמנות WIPO באיום של ענישה על הפרתו. האם אפשר לומר שביום שלפני שארצות הברית הצטרפה לאמנות הללו היא לא סיפקה הגנה מספקת ואפקטיבית ליצירות שלה וליצירות של מחברים אחרים?