פסק-דין מחוזי שניתן בחודש שעבר (17באוגוסט) בארצות-הברית, קובע כי רישיון הקוד הפתוח Artistic, אינו כפוף לסעד של צו מניעה אלא לפיצויים בלבד (Jacobsen v. Katzer and Kamind Associates, Inc.). הסיבה: הפרת הרישיון כמוה לכל היותר כהפרת חוזה ולא כהפרת זכויות יוצרים. זוהי פסיקה ראשונה מסוגה בארצות-הברית. אף שניתנה בערכאה נמוכה, זיהוי הרישיון כחוזה, מעורר ביקורת ומנוגד לעמדת קרן התוכנה החופשית, הרואה ב- GPL, שאמנם לא נדון באותו ענין, רישיון ולא הסכם.

פסק-הדין עסק בתוכנה לדגמי רכבות, שפותחה, בין השאר, על-ידי התובע, שהוא פרופסור לפיסיקה. לפי אחת מטענות התובע, הנתבעים העתיקו, הפיצו ויצרו יצירה נגזרת מהתוכנה בניגוד לתנאי הרישיון האמנותי המלווה אותה. אולם בית המשפט קבע כי הרישיון מתיר העתקה, הפצה ויצירת יצירות נגזרות כל עוד ניתן קרדיט למחברים המקוריים. לדברי ההחלטה, מהרישיון הלא-בלעדי שניתן להשתמש בתוכנה משתמעת התחייבות שלא לתבוע על הפרת זכויות יוצרים. כל היותר יש לתובע זכות לטעון להפרת הסכם (License Agreement) - אך לא להפרת זכויות יוצרים.

בכך לא בא קץ לניתוח המשפטי: קיומו של רישיון אינו מונע טענה להפרת זכויות יוצרים אם המשתמש חרג מתחומי הרישיון. אלא שבמקרה דנן, נפסק שהיקף הרישיון רחב במתכוון והדרישה לקרדיט אינה מהווה תנאי המגביל את היקפו. סוף דבר: לכל היותר עומדת לתובע טענה להפרת חוזה המזכה בפיצויים, בניגוד לטענה להפרת זכויות יוצרים המזכה בסעד של צו מניעה. העתירה לצו מניעה זמני נדחתה אפוא.

law.co.il מעיר כי האבחנה בין רישיון לחוזה חשובה הרבה פחות, אם בכלל, בדין הישראלי שכן ממילא הסעד העיקרי להפרת חוזה בישראל הוא סעד של אכיפה ולא של פיצויים.