ההחלטה התקבלה במסגרת תביעה שהגישה טלי איסקוב ענבר נגד מעסיקיה בעבר, בטענה שפוטרה מחמת הריונה. אחת הפלוגתאות בין הצדדים הייתה באשר למועד פיטוריה של איסקוב. כראיה למועד הפיטורים, הגישה הנתבעת הודעות דואל ששלחה איסקוב מכתובתה בחברה, לחברות כ"א, אליהן צירפה את קורות חייה. איסקוב התנגדה להגשת ההודעות כראיה, בטענה שהושגו בניגוד לחוק. ביה"ד דחה את התנגדותה של איסקוב וקיבל את הודעות הדואל כראיות בתיק. ביה"ד קבע שיש לראות באיסקוב כמי שנתנה את הסכמתה לעיון מעסיקיה בתכתובת הדואל שלה וזאת משום שתיבת הדואל ניתנה לה לצורכי עבודה. בנוסף, הנתבעת הבהירה לאיסקוב כי היא נוהגת לנטר את הדואל המאוחסן בשרתיה וכך ידעה שקיימת אפשרות כי הודעותיה ייחשפו. עוד נימקה השופטת, כי איסקוב עירבה תכנים אישיים ומקצועיים בהודעות ובכך ויתרה על זכותה לפרטיות בהן. לבסוף, קבע ביה"ד כי הפגיעה בפרטיות היתה מזערית, שכן לא דובר בתוכן בעל אופי אישי וכי החברה עיינה בהודעות הללו רק כדי להתגונן מפני התביעה שהגישה נגדה העובדת. {עב 10121/06 טלי איסקוב עינבר נ' הממונה על חוק עבודת נשים ואח'}. מקור: גלובס.
ישראל: למעביד מותר לעיין בדואל של עובדיו, לפעמים
זמן קריאה:
דקה אחת
למעביד מותר, בנסיבות מסוימות, לעיין בהודעות דואל של עובדיו. כך קבעה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א, סיגל דוידוב-מוטולה. בכדי לעיין בהודעות דואל ששלח העובד, על המעביד לעמוד בתנאים הנקובים בחוק האזנת סתר ובחוק הגנת הפרטיות. בית-הדין ציין כי על פי הפסיקה הקיימת, העתקת הודעת דואל החל ממועד שיגורה ועד להגעתה לנמען מהווה האזנה אסורה, כמשמעותה בחוק האזנת סתר. ביה"ד הסתמך על פסיקת בית-המשפט המחוזי בת"א בענין פילוסוף. חוק האזנת סתר אוסר על המעביד לצותת לשיחות של עובדיו ואיסור זה מתפרש גם על עיון והעתקת הודעות דואל של העובד. לעומת זאת, כאשר מדובר בחדירה להודעות המאוחסנות על שרתי החברה, או מחשב העובד, לאחר שכבר הגיעו ליעדן, דומה הדבר לעיון במסמכים אישיים שהושארו על שולחן העובד, שאז יחולו הוראות חוק הגנת הפרטיות.