תחילת המעשה במעבד מחשב שרכש הנתבע בשנת 2004 משני אחים, שרכשו אותו מהתובעת מספר חודשים קודם לכן. לאחר התקנת המעבד במחשב, הבחין הנתבע כי מערכת הפעלה של המחשב חדלה לפעול. הוא סבר כי אחריות החברה למעבד עדיין בתוקף ופנה לאחד מסניפיה. נציג השירות הסביר לו כי המעבד נשרף וסירב להחליפו לאחר שהתברר כי אין עליו מדבקה של החברה ולפיכך כלל לא ניתן לספק לו שירות. דביר פנה למנכ"ל KSP בתקווה לתגובה אחרת ולאחר שפנייתו לא נענתה העלה על הכתב את טענותיו ושלח אותן בתפוצה רחבה (פורומים לצרכנות באינטנרט ואפילו לראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ובנימין נתניהו).
השופטת מארק-הורנצ'יק קבעה כי התבטאויותיו של דביר, המייחס לחברה איכות שירות לקויה וחוסר הענות ללקוחותיה, מהוות לשון הרע. עוד קבעה כי הנתבע לא חולק על העובדה כי שלח את מכתביו, על כן אין צורך להוכיח את הפרסומים באינטרנט. נקבע כי שיגור הכתבה באמצעות הדואר האלקטרוני לפורומים וגורמים שונים, מוכיח כי הייתה לנתבע כוונת מכוון שקוראים רבים ככל הניתן יראו את הכתבה ויפיצו אותה הלאה וכן כי פרסום הכתבה באמצעות דואר אלקטרוני ובפורומים ברשת הינו ראיה ככל הראיות. השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בחובתה להקטין את נזקיה, הואיל ולא פנתה לפורומים השונים, בהם Ynet, NRG ו-רוטר.נט, בדרישה להסיר את הפרסומים הפוגעניים {א 62969/05 קי.אס.פי. בע"מ נ' דביר גיא}.