- להעתיק את התוכנה לצרכי גיבוי;
- להעתיק את התוכנה לצרכי מתן שירות ותחזוקה לבעל עותק מורשה כדין בתנאי שהדבר דרוש לשימוש בתוכנה [הסעיף הוסף לפי הצעת איגוד האינטרנט הישראלי];
- להעתיק את התוכנה או לבצע יצירה נגזרת ממנה לצורך המטרות הבאות ובהיקף הדרוש להן - (א) שימוש בתוכנה, לרבות תיקון שגיאות בה או התאמתה למערכת מחשב אחרת או לתוכנה אחרת. סעיף זה מתיר אפוא ביצוע שינויים בעותק מורשה של התוכנה לצרכי תיקון שגיאות או תאימות; (ב) בדיקה של אבטחת המידע בתוכנת המחשב, תיקון פרצות אבטחה והגנה מהן [אף סעיף זה הוסף לבקשת איגוד האינטרנט, לאחר הערה בונה של שחר שמש והיא נתמכה על-ידי "המקור" וחוקרי מחשב מובילים מהפקולטאות בישראל. מייקרוסופט ו-BSA לא התנגדו לתוספת. התוספת חורגת מהדירקטיבה האירופאית על תוכנה מפני שהיא נכתבה בשנת 1991. מאידך, סעיף דומה מצוי בחקיקה האוסטרלית החדשה]. (ג) השגת מידע הדרוש להתאמת מערכת מחשב או תוכנה אחרת המפותחים באופן עצמאי כדי שיעבדו עם תוכנה זו [זהו סעיף המתיר Reverse Engineering]. שלוש הוראות אחרונות אלה כפופות לשלושה תנאים - (1) נאסר להעביר את המידע שהושג תוך כדי ההעתקה או היצירה הנגזרת לאדם אחר, שלא למטרה שהותרה בחוק; (2) אם המידע היה ניתן לגילוי על נקלה קודם לשימוש - הסעיף אינו מתיר את ההעתקה והיצירה הנגזרת [לדוגמה בלבד: אם החברה שהתוכנה שלה הונדסה לאחור פירסמה APIs המאפשרים התממשקות לתוכנה ולא צריך היה לפצחה לשם כך]; (3) המידע שהושג דרך ההעתקה נוצל ליצירת תוכנה המהווה הפרת זכות יוצרים [במלים אחרות, Reverse Engineering איננו היתר להפרת זכויות יוצרים!].
לאחר שבדיון שהתקיים בכנסת ב-19.12 הביעו חב' התוכנה השונות (SAP, מייקרוסופט, נייס, ריטאליקס וה-BSA) התנגדות חריפה לסעיף 24, נוהלו במהלך השבוע החולף מגעים קדחתניים שהביאו לכך שבפני הוועדה הונח בסופו של דבר נוסח מוסכם למדי על כל הצדדים [לתשומת לב: הנוסח המקושר מכאן אינו סופי. בדיוני הוועדה הוכנסו בו שינויים קלים המפשטים אותו].
בד בבד עם אישור סעיף 24 להצעת החוק אושר גם סעיף 26, המתיר יצירת עותקים זמניים וארעיים הנוצרים כחלק מתהליך תקשורת - ובלבד שאין לעותק שנוצר ערך כלכלי משמעותי משל עצמו [תנאי שעוד עלול לעורר מחלוקות לא מעטות]. סעיף זה מתיר יצירת עותקים במהלך caching, או בעת טעינת תוכנות ל-RAM או בעת שקבצים מופיעים בדפדפן האינטרנט של המשתמש. לפי דרישת ח"כ לימור ליבנת, שגובתה בעמדת הפדרציה לתקליטים וקלטות, הודיע משרד המשפטים שהוא בוחן בימים אלה את נושא ה-DRM במטרה להביאו בפני הכנסת.
גילוי נאות - עו"ד חיים רביה ייצג בהליכים אלה את איגוד האינטרנט הישראלי.