"הצעת החוק איננה שלמה. ראוי לקבוע בה מנגנון של פיצוי בלא הוכחת נזק" - כך אמר היום סמנכ"ל בכיר להנדסה ורישוי במשרד התקשורת, חיים גירון, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הצעת החוק הממשלתית למאבק בדואר זבל (הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 33), התשס"ה-2005. גירון הפתיע בעמדה זו לנוכח העובדה שמשרד המשפטים מתנגד לכלול בחוק פיצויים בלא הוכחת נזק. "מנגנון כזה אמור לפצות על נזק שנגרם בפועל וקשה לכמת אותו, אבל לא להוות קנס עונשי", השיבה נציגת משרד המשפטים בדיון, עו"ד רבקי דב"ש. אבל חברי הוועדה - ובראשם יו"ר הישיבה, ח"כ זבולון אורלב - תמכו בעמדת משרד התקשורת. "הדרך שהצעתם היא תאורטית ולא מעשית. דואר-זבל הוא באמת מכת מדינה", אמר אורלב.

איגוד האינטרנט הישראלי הציג בישיבה ניר עמדה שהכין ולפיו חקיקה יעילה נגד דואר זבל צריכה לענות על כמה אמות-מידה: עליה לכלול מנגנון של opt-in, המחייב הסכמה מוקדמת של הנמענים לקבת הודעות (זו הדרך שבה הולכת הממשלה בהצעתה, למעט כך שהיא מבקשת להתיר משלוח הודעה בודדת לבית עסק); ההצעה חייבת שיניים בדמות פיצויים בלא הוכחת נזק - עו"ד חיים רביה שנכח בדין מטעם האיגוד התריע שבלא פיצוי כזה, החוק עלול להתגלות כברכה לבטלה בשל הקשיים וההוצאות בהוכחת הנזק וכימותו; החוק צריך תחולה אקס-טריטוריאלית כך שיחול גם על משלוח דואז שמחוץ למדינה וגם על דואר-זבל הנשלח על ידי ספאמרים ישראלים לרחבי עולם; ולבסוף החוק צריך להיות ניטראלי מבחינה טכנולוגית. אם לא כן, מתריע האיגוד, הטכנולוגיות הנזכרות בחוק יתיישנו במהירות והחקיקה לא תענה על הצרכים המשתנים. כבר כעת, מתריע האיגוד, הצעת החוק הממשלתית אינה מכסה דואר זבל באמצעות מסרים מידיים (SPIM) ודואר זבל בטלפוניה אינטרנטית (VoIP).

הדיון החל לעסוק בהגדרת "דבר פירסומת" בהצעת החוק. ח"כ אורלב אמר שעמדת הוועדה היא שפניות לתרומות לא ייכנסו לגדר האיסור. בנוסף מבקשת הוועדה להבהיר את אופיו האסור של דבר פירסומת (לעת עתה מדברים הצעת החוק במסר המופץ באופן מסחרי" וגדר הספק הוא מה ייחשב ל"אופן מסחרי"). זאת ועוד, הוועדה בוחנת את האפשרות לאמץ הגדרה ניטראלית מבחינה טכנולוגית שתאסור כל משלוח של "דבר פירסומת" באמצעות מתקן בזק הפועל באופן אוטומטי - וזאת בהשוואה לנוסח הנוכחי המדבר באיסור המשלוח בפקס, מערכת חיקו אוטומטי, דואר אלקטרוני ו-SMSים. לחילופין הציע אורלב שהחוק יסמיך את שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה, להוסיף דרכים נוספות שבהן אסור יהיה לשגר מסרים מסחריים בלא הסכמה מראש.

מה לא היה בדיון? הצעות החוק הפרטיות מהכנסת שעברה, שקראו להקמת מאגר Do not spam me. אולי מפני ששלושת הח"כים המציעים אינם חברים בכנסת הנוכחית - ומה גם שמשרד התקשורת הבהיר כי הוא מתנגד להקמת מאגר כזה מכל וכל. לוועדה הובהר שבארצות-הברית הגיעה נציבות הסחר הפדראלית למסקנה שנזקו של מאגר כזה רב מתועלתו.