כך אומר ראש צוות התביעה בפרשת הסוס הטרויאני, עו"ד חיים ויסמונסקי, במאמר המתפרסם לראשונה ב-law.co.il. הסיבה - הוראות החוק הקיימות אינן מביאות לביטוי מלא את הפגיעה הרכושית-כספית בתאיגד שכנגדו הפעילו אמצעים פסולים לגזל סודותיו, כדוגמת סוסים טרויאנים.
"חוק ישראלי בעל היבט עונשי למניעת נטילת סודות עסקיים", כותב עו"ד ויסמונסקי, "יוכל לקבוע עבירות ועונשים התואמים את חומרת המעשים והמבטאים נכונה את האינטרס הרכושי הנפגע בעבירות אלו. על החוק יהיה לקבוע עבירות פליליות לשלושת מעגלי הריגול העסקי הפלילי: מעגל מזמיני הריגול, מעגל מבצעי הריגול בפועל (שלוחיהם של המזמינים) ומעגל מפתחי כלי הריגול (כדוגמת בני הזוג מיכאל ורות האפרתי בפרשת הסוס הטרויאני)".
הוא קורא עוד לקבוע בחוק תקרת קנס גבוהה מזו המצויה בחוק העונשין, כדי להלום את טיב העבירות בהן מדובר (בדומה לנעשה בחוקים עונשיים פיסקאליים כגון חוק ניירות ערך, חוק ההגבלים העסקיים וכיו"ב). וגם - "מוצע כי החוק יקבע חזקות ראייתיות בדבר אופן הוכחת רגישותו וסודיותו של החומר הנפגע וכי תיקבענה פרוצדורות ייחודיות לטיפול בחומר החקירה הכולל את המידע הרגיש שניטל שלא כדין מרשות קורבן הריגול".
המאמר - המפתיע בהתחשב בתפקידו של הכותב - אינו מבטא עמדה של פרקליטות המדינה.
ישראל: "חסר איסור פלילי על ריגול עסקי"
זמן קריאה:
פחות מדקה