דורי קלגסבלד זכאי למשפט צדק. גם אם הוא דוקטור, וגם אם הוא עשיר. גם אם הוא עורך-דין וגם אם היה פרקליטם של ראש ממשלה ושר ביטחון.

הוא זכאי למשפט צודק גם אם אינו זוכר מה ארע מרגע שנכנס למכונית ועד ששמע סביבו אנשים מזמנים אמבולנס והוא מוטל על אי-התנועה בצומת.

הוא זכאי להליך הוגן גם אם בתאונה נהרגו אם ובנה, שהלב כואב למראה תמונתם. והם זכאים שיזכרו אותם ואת תמונתם, שלא על מנת להעצים את הדימוי המרושע והמנוכר שמבקשים לייחס לו בתאונה.

דורי קלגסבלד זכאי למשפט הוגן, כי אפילו אנחנו מסרבים להאמין בזה, מותם של אמא ובנה הוא משא כבד מאד גם לעורך-דין עשיר, דוקטור, פרקליטם של ראשי-מדינה. גם הוא - עשיר, מפורסם, ומצליח ככל שיהיה - קודם כל בנאדם.

הרבה צביעות ורשעות אופפים את הפרסומים סביב התאונה וסביב משפט קלגסבלד. הטוקבקים והעיתונות חרצו זה מכבר את דינו. הם מצאו אותו אשם מחמת המעמד, ובשל המעמד - אשם מעבר לספק סביר. על רקע ההתלהמות הכללית, אפילו מי שנהנה בעבר מכישרונו כפרקליט לא היסס לחבוט בו מעל דפי העיתון. בנסיבות כאלה יכולה הייתה משפחתם של ההרוגים בתאונה לכנס מסיבת עיתונאים ערב פתיחת ההליך הפלילי, ולהציג בה ראיות שנויות במחלוקת, כאילו היו העיתונאים שופטים והקוראים מושבעים. איש כמעט לא השתאה.

הניחו לקלגסבלד, לפרקליטיו, לתובעיו ולבית המשפט. הוא זכאי לנהל הגנתו כמו כל נאשם אחר, לא יותר ולא פחות - והם חייבים לנהל את משפטו באותן אמות-מידה שמנהלים משפטם של נאשמים אחרים, לא יותר ולא פחות.

הניחו לקלגסבלד כי הרדיפה אחריו מעוררת תחושה קשה של צימאון לדם. בתאוות הנקם שאופפת אותו אנחנו מתגלים בשפלותנו: נבזים, מרושעים, אטומי-לב, שמחים שמחה איומה לאידו, מסתווים מאחורי הדרישה הנאורה להעדר אפליה, שאינה אלא בדיחה תפלה כי זה מכבר חרצנו את דינו והפלנו אותו לרעה.

___

בשנים 1983-1984, הייתי אחד מתלמידיו באוניברסיטת תל-אביב. בשנים 1989 - 1992 עבדתי אצלו, תחילה כמתמחה ואחר-כך כעורך-דין צעיר. מאז לא היינו כמעט בקשר.

חיים רביה