מי מאתנו עוצר לחשוב לפני שהוא מוסר פרטים ונתונים אישיים לאתר אינטרנט? לשאלה הזו חשיבות מיוחדת כשמדובר באתרים המציעים שירותי רשתות חברתיות (social networking בלעז). אתרים אלה, כדוגמת myspace, friendster וגם אתר חבר'ה הישראלי הפכו בשנים האחרונות לפופולריים מאד. המשתמשים באתרים הללו נוטים להתמסר לקלות ולנוחות שבמסירת פרטים, נתונים וסיפורים אישיים, גם החסויים והאינטימיים שבהם. מידת הפתיחות הגיעה עד לכדי כך שהיו שהפסידו את עבודתם מכיוון שחשפו את הרגלי השתיה, או צריכת הסמים שלהם, או גורשו מבית ספר מסורתי בשל חשיפת נטיותיהם המיניות. אולם החשש הגדול כיום בארצות הברית הוא מה"חטטן" מס' 1 - המדינה, באמצעות גופי החקירה והריגול שלה (NSA, CIA ושאר ראשי התיבות). גופים אלה מוצאים עניין עצום באתרי הרשתות החברתיות וביכולת להצליב אותם עם מידע נוסף הזורם עלינו מכיוונים שונים. המטרה כפולה - יצירת פרופילים עשירים במידע על כמה שיותר אנשים ואיתור מעגלי הפעילות החברתית שלהם לשם זיהוי סיכונים אפשריים שהם יוצרים (טרור, פשע מאורגן... ואולי גם יריבים פוליטיים?). בעיית חוסר התאימות בפורמטים השונים הרווחים ברשת צפויה להיעלם בשנים הקרובות עם פיתוחה של ה"רשת הסמנטית" (semantic web) - הרעיון של ארגון w3c ליצור מבנה מידע אחיד לאתרים בשם: Resource description Framework. התפתחותו של ה - RDF תהפוך את האינטרנט למכרה זהב של ממש לכל העוסקים בפיתוח מאגרי ענק על בני אדם. אז בעידן שבו אנחנו מוגדרים לפי תוצאות החיפוש עלינו בגוגל, מוטב שנחשוב פעמיים לפני מסירת פרטינו האישיים. מקור: NewScientist