כתובת דואר אלקטרוני המתווספת באופן אוטומטי ל-Header של הודעת דואל, איננה מהווה חתימה. כך פסק בית משפט גבוה בבריטניה. התוצאה - מנהלת של חב' שיווק שפשטה את הרגל ניצלה מתשלום חוב לספק פורטוגלי, מפני שמייל שבו הציעה לו ערבות אישית בסך של 25,000 ליש"ט לא נחתם. בית המשפט היה מוכן לראות גם בציון השם בשולי הדואר האלקטרוני - ואפילו בראשי תיבות - חתימה מספקת. בכך אימץ כלל שקבעה ה- Law Commisssion הבריטית בדו"ח שעניינו מסחר אלקטרוני [קובץ PDF] ולפיו אם אדם סביר יראה בהתנהגותו של החותם-לכאורה ביטוי לכוונה אמיתית להתחייב, ייחשב הדבר לחתימה: "חתימות דיגיטליות, חתימות-יד שנסרקו, הדפסת שמו של אדם (או ראשי תיבות) והקלקה על כפתור באתר אינטרנט הן כולן, לדעתנו, שיטות חתימה שיכולות לספק את הדרישה החוקית לחתימה", קבעה אז הוועדה. כתובת דואר אלקטרוני, פסק השופט כעת, "היא המקבילה הדואלית למספר פקס או טלקס. ידוע היטב שנמען הפקס יקבל בדרך כלל העתק ששמו ו/או מספרו של השולח מודפסים אוטומטית בראשו ביחד עם זמן המשלוח. האם ניתן באמת לטעון שהשם ומספר הפקס של השולח שנוצרו אוטומטית... יהוו חתימה?". מה שחסר לשיטתו הוא השם, ראשי תיבות או אפילו שם-בדוי, "בתנאי תמיד שמה שלא נעשה בו שימוש הוכנס למסמך כדי לאמת אותו ובכוונה לאמת אותו". כתובת דואר אלקטרוני היא מקרה מובהק של הכללה מקרית שאין מאחוריה כוונה לאימות, פסק. מקור: out-law.com.